מעבידים עלולים לעיתים לפגוע ברגשותיהם של העובדים על ידי העלבתם והתייחסות אליהם בצורה מזלזלת. האם עובד רשאי להגיש כנגד מעסיקו תביעת פיצויים בעקבות העלבתו?
יש לכם שאלה?
מדובר בעובדת אשר הועסקה במשך 12 שנים במשרדו של עורך דין במשרה חלקית. בנוסף לעבודתה במשרד, עבדה התובעת גם בחנות. בשנת 2006, ובעקבות אי שביעות רצון מעבודתה, התפרץ עורך הדין כלפי העובדת וכינה אותה "מטומטמת". כמו כן, עורך הדין צעק על העובדת ואמר לה שהוא שוקל "לפטרה בשל חוסר יעילות".
התפרצות המעביד כנגד העובדת גרמה לאחרונה לנזקים בריאותיים. יתרה מכך, האירוע הוכר כתאונת עבודה. ועדה רפואית מטעם הביטוח הלאומי בדקה את העובדת וקבעה כי חלה החמרה במצבה הבריאותי והנפשי בגין האירוע והתקיים קשר סיבתי בין ההתפרצות לבין העליה בלחץ הדם, התקפי החרדה והחמרה במחלת הזאבת ממנה סבלה. רופא תעסוקתי אשר בדק את העובדת קבע כי היא אינה יכולה להמשיך לעבוד במשרד, עקב מצבה הבריאותי. אי לכך, העובדת הודיעה לעורך הדין על התפטרותה.
עורך הדין מגיע למקום העבודה האחר של העובדת ונוזף בה
עורך הדין טען כי הוא הגיע כעבור מספר ימים, באופן אקראי לחלוטין, לחנות הנוספת בה עבדה העובדת. התובעת העידה כי כאשר מעסיקה הקודם ראה אותה עובדת בחנות, הוא טען שהיא מתחזה והחל להתפרץ עליה תוך שהוא מכנה אותה "שקרנית" ו"חצופה". לדבריה, עורך הדין גער בה אל מול הלקוחות ואף חזר מאוחר יותר לחנות על מנת להטרידה. בפעם השנייה, העובדת טענה כי היא "נמלטה והתחבאה במחסן החנות עד יעבור זעם". הנתבע טען כי התפטרותה של העובדת לא נבעה ממצבה הבריאותי, ולראיה היא המשיכה לעבוד בעבודתה השנייה בחנות. אי לכך, האחרון טען אין היא זכאית לפיצויי פיטורים.
בית הדין לעבודה קבע כי העובדת אכן זכאית לקבל פיצויי פיטורים, וזאת משום שהוכח שהתפטרותה נבעה ממצבה הבריאותי. בפסק הדין נקבע כי המצב הרפואי היה המניע להתפטרות, וכן הוכח כי תנאי עבודתה במשרד עורכי הדין לא אפשרו לה להמשיך ולעבוד במקום זה. בית הדין ציין כי ייתכן מקרה בו עובד נאלץ לעזוב מקום עבודה מסוים, מחמת מצב בריאותי, והוא מוצא מקום עבודה אחר המאפשר לו עבודה חרף מצבו. הלכה פסוקה היא כי העבודה השנייה איננה שוללת בהכרח את הקשר הסיבתי שבין ההתפטרות ממקום העבודה הקודם ובין המצב הבריאותי.