אנשים רבים נתקלים לא אחת במצבים מביכים ומתסכלים כאשר הם נאלצים לגבות חובות מחברה בע"מ אשר חדלה לפעול ואין לה נכסים אשר ניתן לממש אותם ולהיפרע מתמורתם. כמו כן, לא אחת לא קיימות ערבויות מתאימות, של מנהלי החברה או בעליה, אשר יכולים לסייע בגביית החוב. האם מדובר בסוף פסוק? האם עסקינן בחוב אשר לא יהיה ניתן להביא לפירעונו?


חברה בע"מ נהנת מ"אישיות משפטית עצמאית". במילים אחרות, למרות שהחברה מנוהלת ומתופעלת על ידי אנשים בשר ודם, עם שם וכתובת, האחריות המשפטית לפעולותיה רובצת לפתחה בלבד. כלל משפטי זה קובע כי החברה נפרדת מבעלי המניות שלה ויש מעין מסך אשר חוצץ בין השניים. לאמור, חובותיה של חברה בע"מ אינם חובותיהם של בעלי המניות.

 

יש לכם שאלה?

פורום גביית חובות | שיקים חוזרים

פורום חשבון מוגבל

פורום איחוד תיקים


בתי המשפט נוטים לשמור באדיקות על עיקרון זה, אך בדומה לכל כלל, גם כאן ישנו יוצא מן הכלל. החקיקה והפסיקה הכירו ומכירים במספר חריגים לעניין מסך ההתאגדות ומאפשרים גביית חובות מבעלי המניות באופן אישי. ניתן להגיש במקרים אלה תביעה להרמת מסך בין החברה לבין בעלי מניותיה, בין החברה לבין חברות בנות שלה, או תביעה כנגד אורגנים בחברה מחמת חוסר תום לב.


לדוגמא, במידה והחברה התקשרה עם הנושה תוך הצגת מצג שווא בנוגע ליכולותיה הכלכליות, ייתכן ותקום לנושה עילה לדרוש אחריות אישית וחיוב האורגן באופן אישי בגין חוסר תום לב. תביעות אלה יכולות להיות מוגשות גם בעילות נזיקיות כגון תרמית או רשלנות. חשוב לציין כי הרמת מסך ההתאגדות איננה כאחריות אישית. הרמת מסך הינה התעלמות ממסך ההתאגדות "המגן" על אישיותה הנפרדת של החברה, ואחריות אישית הינה הטלת אחריות אישית על אורגן בחברה, בגין התנהלותו (רשלנות, תרמית וכדומה).


כישלון עסקי


במידה והחברה סבלה מכישלון עסקי, אשר לא נבע מאחת הסיבות המפורטות לעיל, לא ניתן לדרוש את הרמת מסך ההתאגדות. אכן, גבול דק מן הדק יכול לעבור בין התנהלות המולידה את הנסיבות המאפשרות את הרמת המסך, לבין כישלון עסקי המונע חיוב אישי. ניתן לומר בכלליות כי כל אימת שפעולותיה של החברה נעשו בתום לב, בהגיון, תחת ניהול תקין, עסקינן בכישלון עסקי גרידא. יתרה מכך, גם שיקולים עסקיים שגויים יכולים שייעשו בתום לב ובהגיון סביר.


לעומת זאת, כישלון עסקי אשר מקורו בפעולות בלתי כשרות, כגון תרמית או מעשים פליליים, מהווה עילה להרמת מסך ההתאגדות או הטלת אחריות אישית. לדוגמא, בעל עסק השתמש בחברה על מנת לבצע מעשים פליליים, ובגין תפיסתו קרס העסק. במקרה זה, הנושים יוכלו לבקש מבית המשפט להורות על חיובו האישי של בעל החברה בגין חובות החברה כלפיהם.


כמו כן, במידה ובעל העסק מבריח נכסים של החברה לצדדים שלישיים (כגון קרובי משפחה או חברות אחרות הקשורות אליו), וזאת בכדי להימנע מפירעון חובותיו והצבת הנושים אל מול שוקט שבורה, ייתכן ובית המשפט יקבע כי מסך ההתאגדות יורם.


הרמת מסך התאגדות מתאפשרת גם כאשר בעלי המניות ממשיכים לנהל "עסקים כרגיל" למרות שהם יודעים כי מצבה הכלכלי של החברה קשה והיא עלולה להתדרדר לחדלות פירעון. עם זאת, ברור כי נסיבות המקרה נבדקות לגופו והדרך להרמת המסך איננה פשוטה.


בסיטואציות אלה, יש לבחון את התנהלותם של בעלי המניות והאורגנים בחברה, לאור מצבו של העסק. למשל, האם האורגנים המשיכו, חרף מצבם הכלכלי הקשה, ליצור התחייבויות כספיות בלתי סבירות? האם מנהלי החברה דווקא הגבירו את קצב הרכישות של החברה, וזאת למרות שרכישות קודמו טרם שולמו? האם סחורה אשר סופקה לחברה ותמורתה טרם שולמה הוחזרה או ניתן להחזירה לספקים? וכדומה.
 

בטרם סיפקתם סחורה, בטחו את עצמכם


הדרך הטובה והיעילה ביותר להתמודד עם חובות של חברה בע"מ הינה על ידי קבלת ביטחונות מתאימים בטרם הסחורה או השירות מסופקים. בעת סיפוק הסחורה או השירות, מומלץ לדאוג לביטחונות שונים כגון שטר ערבות, ערבות אישית, ערבות בנקאית, שיעבוד סחורה, שיקים לביטחון (אשר אינם שיקים של החברה, כמובן), ובירור מצבה הכלכלי של חברה כאשר קיים סיכון לקשיים כלכליים.


במקרים אלה, הנושה יוכל לפנות לערבויות והביטחונות העומדים לרשותו בכדי לגבות חובותיו. עם זאת, חשוב לדעת כי דרך הפעולה משתנה בהתאם למקרה ולסיטואציה. דהיינו, מומלץ לפנות לעורכי דין העוסקים בתחום זה במידה ואתם מעוניינים להפעיל את רשת הביטחון אשר בידכם. פעולות חד צדדיות, אשר ייעשו שלא לפי התקנות והחוקים הרלבנטיים, עלולות לגרום לנזק יותר מתועלת.


עיקולים ועיקולים זמניים טרם מתן אזהרה


במידה ואתם יודעים כי אמנם החברה במצב כלכלי קשה, אך היא אמורה לקבל כספים מצדדים שלישיים או שיש רכוש הרשום על שמה (נכסים, מכוניות, ציוד וכדומה), ייתכן ויהיה ניתן "להיעזר" באלה בכדי לפרוע את החוב. ראשית, ניתן לבקש עיקולים על כספים ונכסים אלה בטרם הם עוברים לחשבון החברה. בעניין זה חשובה יעילות ומהירות, שכן כאשר הכספים יגיעו לחברה, הם יהפכו לחלק מנכסיה וגבייתם תהיה מורכבת יותר.


יודגש כי עיקולים אלה אינם מביאים לפירעון מיידי של החוב, אך הם עוצרים את ההתנהלות בכספים המדוברים ויכולים לסייע בהמשך לנושה. הבעייתיות בצעד זה נובעת מכך שהוא דורש מידע כגון מספרי רכבים, נכסים ספציפיים, חובות של לקוחות וכדומה.


פירוק חברה


נושה של חברה רשאי להגיש בקשה לפירוק חברה. בקשה זו מוגשת כנגד חברה הנמצאת בחדלות פירעון, והיא מונחת לפתחו של בית המשפט המחוזי. חברה הינה חדלת פירעון כאשר היא איננה מסוגלת לשלם לנושה את המגיע לו למרות דרישה חתומה בידו שנמסרה לה, כאשר החברה לא מקיימת צו בית משפט, פס"ד, צו הוצאה לפועל וכדומה (כולו או מקצתו), או כאשר בית המשפט סבור שהחברה לא תהיה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה לאור מצבה הכלכלי.