סכסוכי שכנים גורמים לא אחת לאי נעימות ולעיתים אין מנוס מפניה לערכאות המשפטיות. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק דין אשר ניתן לאחרונה במסגרת סכסוך שכנים אשר נגע לגדר משותפת. מדובר בבעל מגרש אשר הגיש כנגד בעל מגרש שכן תביעת פיצויים. לדבריו, למרות שסוכם בין השניים כי הם יישאו במימון גדר אשר תחצוץ בין מגרשיהם, לאחר השלמת הבנייה סירב שכנו לשלם את חלקו.
בכתב התביעה נטען כי מדובר בגדר באורך 22 מ' אשר נועדה לחצוץ בין מגרשי התובע והנתבע. התובע טען כי הנתבע והוא הסכימו על נשיאה בעלות הגדר באופן שווא. לדבריו, הקמתה של הגדר עלתה כ-16,800 שקלים אך כאשר הוא ביקש לפדות את חלקו של השכן, הוא נתקל בסירוב מצידו. התובע טען כי הוא זכאי לפיצויי בסך 12,400 שקלים, הן בגין עלות הגדר והן בגין "עוגמת הנפש".
יש לכם שאלה?
הנתבע טען כי עסקינן בתביעה קנטרנית ומשוללת כל יסוד. לטענתו, הוא אמנם הסכים לשלם את מחצית עלותה של הגדר, אך עלותה של הגדר בפועל עמד על כ-3,700 שקלים בלבד. הנתבע הוסיף כי הוא צריך לשלם אך ורק את מחצית הסכום הנ"ל. הנתבע הציג גרסה רחבה יותר של הסכסוך. הוא טען כי בית המשפט נתן צו מניעה כנגד הקמת הגדר, עד למינויו של מודד, ואי לכך מבקש התובע – אשר יזם את הקמת הגדר – "לנקום" בו באמצעות התביעה דנן. בית המשפט קבע כי דין התביעה להתקבל, אך באופן חלקי בלבד.
השופט, גדעון ברק, קבע כי אין לאפשר לנתבע להימנע מתשלום מחצית הגדר, וזאת גם כאשר הסכום הסופי שנוי במחלוקת. עם זאת, התובע לא הוכיח כי הוא אכן שילם 16,800 שקלים בגין עלותה של הגדר. אכן, הצעת העבודה הוצגה בפני בית המשפט, ועמדה על סכום זה, אך לא הוכח תשלום בפועל. "לא די בהצגת הצעת מחיר בכדי להקים חבות לתשלום", קבע בית המשפט, "התובע היה יכול לספק לבית המשפט חשבונית המוכיחה את תשלום הסכום בפועל והיות והוא הציג חשבונית על סך 3,700 שקלים בלבד, יש לקבוע כי זהו מחירה של הגדר בפועל". אי לכך, הנתבע חויב בתשלום מחצית סכום זה.
.jpg)
.jpg)
