בנק גילה כי שיק אשר כובד על ידו היה למעשה שיק שבוטל. אי לכך, הבנק הגיש תביעה כנגד מקבל השיק וזאת בכדי לקבל את הכספים אשר שולמו לאחרון בטעות. בית המשפט קבע כי דין התביעה להידחות היות והבנק איננו יכול לגלגל את רשלנותו בבדיקת הכיסוי לפתחו של אחר. "האדם אשר הפקיד את השיק, לאחר שזה כובד, פעל בתום לב ועל כן הוא אינו צריך להשיב הכספים לבנק", נקבע בבית המשפט.
 

יש לכם שאלה?

פורום גביית חובות | שיקים חוזרים

פורום חשבון מוגבל

 

הפרשה החלה כאשר עורך דין משך שיק אך ביטל אותו מבעוד מועד. בשלב מסוים, עורך הדין הבחין כי חשבונו בבנק הבינלאומי חויב בגין השיק המדובר. אי לכך, עורך הדין פנה לבנק וביקש להשיב לו הכספים. לדבריו, השיק נגנב ממנו וחתימתו זויפה על מנת למשוך כספים מחשבונו. הבנק השיב את הכספים ופנה למפקיד השיק על מנת להיפרע ממנו. מפקיד השיק סירב, והבנק הגיש כנגדו תביעה בעניין.


בדיוק בבית המשפט נטען על ידי הבנק כי היות ועסקינן בשיק גנוב, אשר נושא חתימה מזויפת, אין המפקיד זכאי לגבותו. אי לכך, הבנק טען כי מפקיד השיק צריך להשיב לו את הכספים אשר נגבו על ידו שלא מכוח הזכות. המפקיד טען, לעומת זאת, כי הכספים אשר הופקדו על ידו היו בעבור עבודה אשר ביצע. לדבריו, הוא פעל בתום לב והבנק אינו יכול להפנות כעת את רשלנותו בבדיקת השיק כלפיו. המפקיד הוסיף כי הוא שינה את מצבו לאחר הפקדת השיק וכעת הוא אינו יכול לפנות לחברה אשר נתנה לו את השיק. אי לכך, טען המקפיד, אינטרס ההתחשבות בבנק נסוג לעומת אינטרס "סופיות הפירעון".

 

אינטרס מפקיד השיק, אשר פעל בתום לב, גובר על אינטרס הבנק הרשלן


בית המשפט קיבל את טענות המפקיד וקבע כי דין התביעה להידחות. בפסק הדין נכתב כי הנתבע הפקיד את השיק בתום לב, וזכותו של מי אשר מפקיד שיק בתום לב ליהנות מסכום ההפקדה. אי לכך, נקבע כי זכותו של הנתבע – המפקיד, גוברת בעניין זה על זכותו של הבנק – הרשלן. בית המשפט הגדיר את התנהלותו של הבנק כ"זלזול בלקוח" וזאת משום שהחתימות על השיק לא נבדקו ולא ניתנה שימת לב לביטול השיק. כמו כן, הבנק התרשל גם בעיכוב לשלוח מכתב התראה למפקיד השיק, ומכתב כאמור נשלח רק חצי שנה לאחר פירעון השיק.


הבנק, אשר שילם כסף על בסיס שיק מזויף, אינו יכול להלין אלא על עצמו. רשלנותו בהתנהלות מול בעל החשבון ומפקיד השיק היא זו אשר גרמה לנזקיו הכספיים של התובע. בית המשפט ציין כי אין להורות על השבה וזאת גם מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979.

 

סעיף 2 לחוק זה קובע כי בית המשפט רשאי לפטור מהשבה כאשר הנסיבות העומדות בבסיס המקרה הופכות את ההשבה "לבלתי צודקת". בית המשפט נדרש במקרים אלו לבחון מי ייצא מהמקרה בחיסרון כיס – הבנק בגין רשלנותו או המפקיד חרף תום ליבו. "שוכנעתי כי אין להורות על השבה שכן במקרה זה עלולה ההשבה להיות בלתי צודקת", כתבה השופטת בפסק הדין, "כל פתרון אחר יביא לכך שמפקיד השיק ימצא עצמו בלא תמורה לעבודה שהשקיע או למעצר הוא יידרש להליכים ארוכים ומורכבים שסופם (בשל גלגוליו הקודמים של השיק) כלל לא ידוע, והכל אך ורק בשל רשלנות הבנק".