בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי משרד רואי חשבון ישלם לרואה חשבון פיצויים בסך 15,000 שקלים וזאת בגין העתקת חוות דעת מקצועית והפרת זכויות יוצרים. בפסק הדין נקבע כי ההעתקה של חוות הדעת, אשר הינה "יצירה ספרותית", היוותה אפוא הפרה של החוק המזכה את התובע בפיצויים.
יש לכם שאלה?
מדובר בתובע אשר הינו עורך דין ורואה חשבון. במסגרת עבודתו, כתב התובע חוות דעת מקצועית בנוגע לסיווג עסקאות ליסינג ללקוחה. הלקוחה הייתה מעוניינת להגיש את חוות הדעת לבית המשפט השלום בחיפה במסגרת תביעה. שלושה חודשים לאחר מכן, הלקוחה פנתה למשרד רו"ח הנתבע על מנת להכין חוות דעת מקצועית בנוגע לסיווג עסקאות ליסינג, הפעם לבית המשפט אחר.
לטענת התובע, חוות הדעת השנייה הפרה את זכויותיו וזאת משום שמדובר היה ב"העתקה" של חוות הדעת הראשונה. אי לכך, התובע הגיש כנגד משרד רואי החשבון תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים על סך 100,000 שקלים. התביעה הוגשה גם בטענה של עשיית עושר ולא במשפט.
הנתבעים טענו כי לא מדובר ב"יצירה ספרותית" ועל כן החוק איננו מגן על חוות הדעת. כמו כן, הנתבעים הוסיפו כי חוות הדעת אשר נערכה על ידי התובע הייתה מבוססת למעשה על פסק הדין המנחה (בעניין פרשת הפועלים), ועל כן היא אינה מקורית. הוסיפה החברה הנתבעת, היות ומדובר בחוות דעת מקצועית של רואה חשבון העוסקת באותו סוג עסקה, ברור כי הדברים יעלו כדי דמיון מסוים. לחילופין, הנתבעים טענו כי הם סברו שבעליה של חוות הדעת המדוברת הינם הלקוחה ובאי כוחה, אשר מסרו להם אותה.
מהי יצירה ספרותית?
על פי החוק, על מנת להוכיח כי יצירה מסוימת הינה יצירה ספרותית, יש לעמוד בשני תנאים מצטברים – השקעה ויצירתיות. דרישת היצירתיות איננה גבוהה ומדובר אפוא בדרישה מינימאלית. לאמור, השאלה לעניין זה הינה – מהו היקף מידת היצירתיות אשר נדרשה ממלקט החומר בשלב גיבוש היצירה. גם מרכיב ההשקעה איננו רחב. במקרה זה, הלכה פסוקה היא כי יש להוכיח "השקעה מינימאלית של משאב אנושי כלשהי המקפל בתוכו כישרון, זמן עבודה, ידע וכדומה".
במקרה דנן, בית המשפט קבע כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי. ראשית, השופט קבע כי אכן חוות דעתו של התובע הועתקה על ידי המשרד הנתבע. בפסק הדין נכתב כי חוות הדעת הועתקה באופן חלקי ואף בשלמות בחלקים מסוימים. מבחינה מבחני המקוריות וההשקעה, בית המשפט פסק כי חוות דעת זו הינה יצירה ספרותית על פי החוק.
בית המשפט ציין כי חוות הדעת לא הייתה בבעלות הלקוחה, ומדובר ביצירה השייכת כולה לרואה החשבון, חרף ההעתקות השונות מפסק הדין בפרשת הפועלים. בסופו של היום, בית המשפט קבע כי התובע זכאי לפיצויים בסך 15,000 שקלים וטענותיו בדבר עשיית עושר ולא במשפט נדחו.