תביעות להוכחת אבהות הינן תביעות אשר מונחות לא אחת לפתחן של הערכאות המשפטיות בישראל. מצד אחד, בדיקת אבהות יכולה לאשש או להפריך את סוגיית קשר הדם בין פלוני לבין אלמוני. מצד שני, מלבד "החתירה לאמת", ישנם היבטים שונים אשר יש להתחשב בהם בעת דיון בתביעות אבהות.
יש לכם שאלה?
אחד הגורמים המרכזיים המשפיעים על החלטתו של בית המשפט במקרים אלו הינו טובת הילד. עיקרון טובת הילד, במשפט כלל ובסכסוכי אבהות בפרט, הינו עיקרון מוביל הנחשב לא אחת ל"עיקרון על". לדוגמא, במידה וקיים חשש לממזרות, כאשר בדיקת האבהות יכולה להוכיח כי אבי הילד איננו בעלה של האם, בית המשפט יימנע מביצוע הבדיקה אלא במקרים חריגים בלבד.
הלכה פסוקה היא כי כאשר תביעות מערבות עניינים של קטינים, יש לבחון את הסוגיה המשפטית העומדת על הפרק על בסיס נסיבותיו הספציפיות של הקטין הנדון. חוק מידע גנטי, גם לאחר תיקון 3, איננו עוסק בעיקרון זה באופן מפורש. עם זאת, יודגש כי עיקרון טובת הילד הופיע בהצעת החוק אך בסופו של דבר לא "נכנס" לסעיף הרלבנטי. בתי המשפט ציינו לא אחת כי אין לראות בזניחת המילים המפורשות "טובתו של הילד" כזניחת העיקרון.
לאמור, שעה שנדרשים ליישם את הוראותיו של חוק מידע גנטי בעניינו של קטין, הלכה פסוקה היא כי אין לפסוח מעל אותו עקרון על. במילים אחרות, בית המשפט בוחן האם ביצוע הבדיקה ובירור התביעה עולים בקנה אחד עם טובתו של הקטין הספציפי אשר עניינו מונח על הפרק. פסיקת בתי המשפט עשתה כן, גם בטרם תיקון מס' 3 לחוק מידע גנטי.
זכותו של הילד לדעת מיהו אביו
במקרים בהם מתבקשת בדיקת אבהות, עמדתו של בתי המשפט לענייני משפחה הינה ברורה - לקטין קיימת זכות לדעת מיהו אביו מולידו, וזאת מתוך זכותו של הילד לכבוד. הנשיאה, דורית בייניש, התייחסה לעניין זה בפסיקתה באופן הבא. "הוריו של אדם מהווים חלק מהאני האישי שלו וגורם בלתי נפרד מאישיותו וזהותו. זהות ההורים אמנם איננה ניתנת לבחירה, אך התייחסות אדם לזולתו כבנו או בתו, או התייחס הבן או הבת לאדם כהוריהו, מבטאת היבטים אישיותיים ורגשיים, ומקפלת חובות הדדיות במישורים האתיים והמוסריים". יתרה מכך, לא אחת נודעה החשיבות בדבר ידיעת המוצא גם בהיבטים רפואיים בריאותיים (לדוגמא, מחלות תורשתיות, זיווגים בין עדתיים וכדומה).
הנזקים הנפשיים, הרגשיים וההתפתחותיים העלולים להיגרם לקטין שזהות אביו מוטלת בספק
הפסיקה דנה לא אחת גם בהשלכות אשר עלולות להיות על קטין אשר איננו יודע את מוצאו של אביו או שאבהותו של אביו מוטלת בספק. השופט גוטזגן, בתמ"ש (ת"א) 87471/00 פלוני נ' פלוני. הביא שורה של מחקרים ומאמרים העוסקים בסוגיה זו. מכל החומר האקדמאי אשר הוצג בפסק דין זה, ניתן היה לראות כי לדמות האב או להעדרה ישנן השלכות של ממש על אחוזי הנשירה מבית-הספר, על ההתפתחות השכלית והחברתית של הילד, על בריחת ילדים מן הבית, על התאבדויות ילדים, על היותם הומלסים בבגרותם, על שימוש בסמים, על הבריאות הגופנית של הקטין, על שיעורי הפשיעה, על המבנה המשפחתי של הילד בבגרותו ועוד.
בדיקת אבהות לילד שנולד לאישה לא נשואה
במקרים בהם הילד נולד לאישה פנויה, ובדיקת האבהות לא טומנת בחובה סכנת ממזרות, תיטה הכף על עריכת הבדיקה. זאת ועוד, הדברים אמורים גם כאשר קיים חשש כי בדיקת האבהות תפריך את אבהותו של אחד ותטיל את האבהות על אחר (אף אם מדובר באדם אשר הקטין רואה בו כאביו לכל דבר ועניין). דוגמא לכך הינה פסיקתה של השופטת אספרנצה בתמ"ש (קר') 6513-11-08 ס. י. נ' ס. אי, אשר ניתנה ביולי 2009. בפסק דין זה ניסתה השופטת לעמוד על החשש הטמון בנזק כאשר בדיקת אבהות עלולה לפגוע ברישום שגוי במשרד הפנים.
במקרה זה נקבע כי למרות שהקטין – בן 12 וחצי – ראה בנתבע כאביו, וכך גם יתר בני המשפחה, וחרף העובדה שהקטין היה קשור לנתבע והיחסים ביניהם היו כיחסי אב ובנו, יש לערוך את בדיקת האבהות. "אין באפשרותי למנוע את בדיקת האבהות אך בשל העובדה שהצדדים נוהגים משך תקופה ממושכת כמשפחה. פסיקה כאמור עלולה להוות פתח מסוכן למשפחות נוספות לקבוע מצב קיים, באמצעות רישום אבהות שלמעשה לא הוכח, אך בשל הרצון לשמרו ולמנוע פגיעה בילדים מעצם שינוי המצב", כתבה השופטת בפסק דינה.
.jpg)
.jpg)
