בית המשפט המחוזי בפתח תקווה גזר 12 שנות מאסר בפועל על טל מור, הצעיר אשר הורשע בדריסתו של שניאור חשין ז"ל, בנו של שופט בית המשפט העליון בדימוס, מישאל חשין. במסגרת גזר הדין החמור, עמד בית המשפט על החומרה הרבה העולה ממעשיו של מור, אשר הורשע הן בדריסה והן בהפקרה לאחר שנהג תחת השפעת סמים ואלכוהול.
יש לכם שאלה?
נהיגה בשכרות ונהיגה תחת השפעת משקאות משכרים הינן עבירות נפוצות וידועות לכל. חומרתן של עבירות אלה, קל וחומר כאשר הנהג מעורב בתאונת דרכים, נדונה לא אחת בערכאות השונות. לרשות משטרת ישראל עומדת שורה ארוכה של מכשירים וכלים לבדיקת שכרותו של נהג, החל מבדיקות מדעיות (כגון נשיפה, דם ושתן) וכלה בבדיקות אשר נערכות לנהג במקום על בסיס התנהגותו והתרשמות השוטרים ממצבו (ריח אלכוהול מהפה, מבחן מאפיינים, עיניים אדומות וכדומה). לעומת זאת, נהיגה תחת השפעת סמים הינה עבירה שונה אשר בדיקות לאיתורה ואבחונה אינן נפוצות בכבישי ישראל.
אין זה אומר כי נהיגה תחת השפעת סמים איננה מסוכנת. במחקרים אשר נערכו בתחום זה, נמצא כי נהיגה תחת השפעת סמים עלולה לא אחת לגרום לעבירות תעבורה ואף לתאונות דרכים. בניגוד לאלכוהול, אשר צריכתו חוקית אך נהיגה תחת השפעתו אסורה החל מרף מסוים, נטילת סמים מסוכנים אסורה לפי פקודת הסמים המסוכנים גם ללא קשר לנהיגה. עם זאת, המחוקק לא קבע רף מינימאלי לצריכת סמים ההופך את הנהיגה תחת השפעתם לעבירה.
בהעדר רף מינימאלי זה, בית המשפט לבחון האם הנהג היה תחת השפעת סם מסוכן או משכר, לפי התנהגותו. זאת ועוד, גם במקרים בהם הנהג מודה בשימוש בסמים טרם הנהיגה, עדיין יש להוכיח כי השפעתו של הסם ניכרה בנהיגתו של הנאשם. עד לאחרונה, התביעה לא הייתה יכולה לצאת ידי חובתה עם הוכחת השימוש בסם על ידי הצגת חוות דעת מומחה המעידה על ריכוז סם גבוה בדמו של הנהג בעת הנהיגה. היה מוטל על התביעה להוכיח בפני בית המשפט גם כי אופי התנהגותו של הנאשם במקרה זה מצביע על השפעה של הסם על נהיגתו. השוטרים נוהגים במקרים אלו לערוך לנאשם בדיקת מאפיינים לחשוד בנהיגה בשכרות. כיום בעקבות תיקון בפקודת התעבורה, נטל ההוכחה בעניין זה רובץ על כתפיו של הנהג.
בדיקת מאפיינים מהי?
בדיקת המאפיינים הינה למעשה טופס אשר כולל מספר קריטריונים. לדוגמא, האם דיבורו של הנהג איטי ואו מבולבל, האם הופעתו של הנהג מרושלת, האם הנהג יכול ללכת בקו ישר, האם לא נידף ריח רע מפיו, האם הוא מסוגל להצמיד אצבע לאפו וכדומה. השוטר מבקש למלא שתי מטרות במבחן המאפיינים. ראשית, הוא מתכוון לבחון האם אכן עסקינן בנהג המצוי תחת השפעת סמים. שנית, במידה ואשמתו של הנהג תעמוד בפני בית המשפט, האם יעלה בידיו של התובע, על בסיס טופס המאפיינים, להרשיע את הנהג בעבירת נהיגה תחת השפעת סמים.
בדיקת שכרות, אימתי?
החוק קובע כי שוטר רשאי לערוך לנהג בדיקת מאפיינים לנהג החשוד בשכרות באחד מהמקרים הבאים – מעורבות בתאונת דרכים, או חשד סביר כי הנהג שיכור. יש לציין כי מעורבות בתאונת דרכים יכולה להיות גם מעורבות שולית וניתן לערוך בדיקת מאפיינים לנהג גם כאשר הוא אינו "האשם העיקרי" בתאונה. למעשה, זכותו של השוטר לערוך את בדיקת המאפיינים נובעת מעצם מעורבותו של הנהג בתאונה, ולא ממידת אשמתו. חשש סביר הינו עילה מעט מעורפלת יותר. בעניין זה השוטרים נעזרים ב"מאפיינים לחשוד בנהיגה בשכרות" אשר מפורטים בטופס מבחן המאפיינים.
נטילת סמים מספר ימים לפני הנהיגה
בעבר, ההרשעה בגין נהיגה תחת השפעת סמים, כפי שתואר לעיל, חייבה הוכחת קיומו של קשר בין נטילת הסמים לנהיגה. היות וסמים בדמו של אדם ניתן לאבחן גם מספר ימים לאחר נטילתם, לא היה די בהימצאות סמים בגופו של נהג בכדי להרשיעו בנהיגה תחת השפעת סמים.
ברוח זו, בית המשפט לתעבורה בעכו הורה על זיכוי נאשם אשר הוגש כנגדו כתב אישום בגין נהיגה תחת השפעת סמים. הנאשם הכחיש את המיוחס לו אך הודה כי צרך סמים כיומיים שלושה עובר לתאונה בה היה מעורב. המאשימה טענה כי יש להרשיע את הנאשם וזאת משום שבדיקת מעבדה הצביעה באופן מפורש על נוכחות סמים (מסוג מריחואנה) בדמו.
בית המשפט ציין כי בניגוד לנהיגה בשכרות, אשר די בכמות מינימאלית של אלכוהול בכדי לבסס הרשעתו של נהג בעבירה זו, נהיגה בסמים תתקבל כאשר הוכח קשר סיבתי והתנהגות תחת השפעת סמים במועד המדובר. במילים אחרות, הימצאות שרידי סם בדמו של נהג אינה מהווה בסיס להרשעתו בעבירת נהיגה תחת השפעת סמים.
תיקון פקודת התעבורה בשנת 2005
בשנת 2005 החמיר המחוקק את החקיקה בעניין. במסגרת תיקון פקודת התעבורה, נקבע כי שיכור הינו מי שבגופו מצוי סם ואף תוצרי פירוק של סם. דהיינו, אין עוד נטל על המדינה להוכיח "השפעה של הסמים על הנהיגה". חשוב לדעת כי על פי מחקרים, תוצרי פירוק של קנאביס וחשיש נשארים בדמו ובגופו של הצורך אותם גם שבועיים ואף שלושה לאחר השימוש. תקופה זו משתנה גם בהתאם להיקף השימוש שעושה האדם בסמים אלו. יש לציין כי משטרת ישראל, ובעיקר משטרת מחוז תל אביב, עורכות בחודשים האחרונים מבצעים שונים לאיתור נהגים הנוהגים תחת השפעת סמים.
בפסק דין אשר ניתן לאחרונה, במסגרת ערעורו של ירון ברכה (אשר הורשע בהריגה לאחר חציית רמזור אדום כאשר הוא נוהג במהירות מופרזת תחת השפעת סמים ואלכוהול), עמד בית המשפט על חזקת השפעת הסם והנטל העומד על כתפיו של הדורש להפריכה.
"המחוקק קבע איסור מוחלט על שימוש בסמים מסוכנים שאינו מותנה בכמות הסם שבה מדובר. לפיכך, השימוש בסמים מסוכנים בכל כמות שהיא, מקים נגד נהג הרכב חזקה לפיה היה נתון בהשפעתם בעת הנהיגה וחזקה זו מעבירה אל כתפי הנהג את הנטל להוכיח בראיות כי לא כך הדבר", נכתב בפסק הדין, "נטל זה, כך נפסק, הינו כבד והוא מציב בפני הנהג משוכה גבוהה, כמעט בלתי-עבירה".
.jpg)
.jpg)
.jpg)
