סרבנות גט ידועה לרוב כתופעה בה גברים אינם מוכנים להעניק גט לנשותיהם ובכך הם למעשה "מעגנים" אותן לנישואין ומונעים בעדן להמשיך בחייהן. לא אחת, עם זאת, מדובר בעניין הפוך לגמרי. יצוין כי סרבנות גט בישראל מהווה עילה נזיקית להגשת תביעה כנגד הצד הסרבן, בין אם מדובר באישה ובין אם עסקינן בגבר.
יש לכם שאלה?
לאחרונה, בית המשפט המחוזי בחיפה פסק פיצויים בסך כ-121,000 שקלים לטובת בעל אשר אשתו סירבה לקבל ממנו את גטה במשך כשלושה עשורים. בית המשפט קבע כי מעשיה של האישה היו "רשלניים וסחטניים", וזאת בהתחשב בעובדה כי בני הזוג חיים בנפרד במשך כ-30 שנה.
יצוין כי במהלך התקופה הארוכה בה היה התובע נשוי לנתבעת, אך חי בנפרד ממנה, ניהל האחרון קשר זוגי עם אישה אחרת כידועים בציבור. בין הבעל לבין בת זוגו החדשה התנהלו חיי משפחה ומשק בית משותף, ולשניים אף נולד בן משותף שהינו בגיר כיום. הגבר הגיש לבית המשפט לענייני משפחה תביעת פיצויים כנגד אשתו, על סך כ-300,000 שקלים, וזאת בגין סרבנותה לקבל הגט. בית המשפט לענייני משפחה דחה את התביעה, אך ערעור על פסק הדין הנ"ל התקבל בבית המשפט המחוזי.
הגבר: דינו של בעל מעוגן הוא כדין אישה עגונה
בערעורו, טען הגבר, כי בית משפט קמא שגה בכך שקבע כי דינו של גבר מסורב גט איננו כדינה של אישה עגונה. לטענתו, מדובר במעשים רשלניים הגובלים בסחטנות כספית ורגשית, ואין ספק שהוא זכאי לפיצויים בגין עוגמת הנפש והסבל שנגרמו לו. התובע הוסיף והציג בפני בית המשפט המחוזי שורה של פסקי דין אשר חייבו את האישה לקבל הגט ואף חיוב בגירושין מטעם בית הדין הרבני הגדול.
האישה ביקשה להציג תמונה אחרת לגמרי. לטענתה, היא הסכימה להתגרש מבעלה במרוצת השנים אך ביקשה לעגן את זכויותיה הפנסיוניות במסגרת הגירושין. האישה טענה כי סירובו של הבעל להגיע להסכמה בנוגע לזכויות אלו עיכב את הגירושין שנים רבות. כמו כן, בכתב ההגנה נטען כי לא נגרם לבעל כל נזק והעובדה שהוא מנהל חיים מאושרים עם בת זוגו החדשה אומרת דרשני.
בית המשפט קבע כי מדובר באישה אשר הינה סרבנית גט במשך כארבע שנים וחצי, וזאת החל ממועד חיוב הגירושין על ידי בית הדין הרבני הגדול. השופטת, שושנה שטמר, ציינה כי עד למועד זה (מרץ 2007), המחדל באי התרת הגירושין רבץ לפתחם של שני הצדדים. החל ממתן פסק הדין בבית הדין הרבני, מדובר במחדלה של האישה בלבד, קבעה השופטת.
בית המשפט הוסיף כי אין מקום להבדיל באופן עקרוני בין סרבנות גט כאשר היא באה מצדה של האישה. ההבדל המהותי בין גבר ואישה בעניין זה הוא היעדר יכולתה של האישה להקים משפחה כל אימת שהיא נשואה לבעלה. עם זאת, בין בני זוג קיימת חובת זהירות מושגית, מתוקף יחסיהם המיוחדים. אי לכך, הותרת הגבר כבול בנישואין בהם הוא אינו מעוניין מהווה הפרת חובה זו באופן קונקרטי ורשלנות.
"לעמדתי, למערער נגרם נזק נפשי כתוצאה מהתנהלות אשתו הוא אמנם ניהל חיים עם בת זוג אחרת יותר מ-30 שנה, אך אני מקבלת את טענתו לכך שהיה חשוב לו להינשא לה כדת משה וישראל", כתבה השופטת בפסק הדין, "העובדה שנשאר כבול בקשר שאין הוא חפץ בו ושאין סיכוי סביר כלשהו שיחודש אי פעם, היא מקור לעוגמת נפש".