שני אנשים בנו ביחד סירה. חצי שנה לאחר השלמת הבנייה נגנבה הסירה ונמצאה עם נזקים קשים בלב ים. בוני הסירה לא אמרו נואש, הסירה נגררה לחוף ונכנסה לסדנת שיפוצים. במקביל, הבונים פנו לחברת הביטוח וביקשו לקבל ממנה את כספי השיפוץ. חברת הביטוח סירבה לשלם את הכספים האמורים וטענה כי מדובר בגניבה מבוימת.
יש לכם שאלה?
למבוטחים לא נותרה כל ברירה אלא לפנות לערכאות המשפטיות. התביעה הוגשה לפתחו של בית המשפט השלום ונדחתה. בית המשפט השלום קבע כי הוא אינו מקבל את גרסת המבוטחים וסבור כי הם אכן ביימו את גניבת הסירה. המבוטחים הגישו בעקבות דחיית תביעתם ערעור בעניין לבית המשפט המחוזי. בפסק הדין במחוזי צוין ראשית כי בית המשפט של הערעור איננו נוטה להתערב בהחלטות דיוניות אשר התקבלו בערכאה דלמטה. עם זאת, במקרים מסוימים, תיתכן התערבות זו לטובת צד זה או אחר. בפסק הדין במחוזי נקבע כי במקרה זה מדובר באותם תיקים אשר התערבות זו נחוצה.
פגמים היורדים לשורש העניין
השופטים ציינו כי נראה שבפסק הדין בבית משפט קמא נפל פגם אשר יורד לשורש העניין. נקבע כי "הדברים אינם מתקבלים אל הדעת", ו"על ערכאת הערעור להתערב". בפסק הדין צוינה חזקת החפות העומדת לצידו של מבוטח, גם במשפט האזרחי ובדומה למשפט הפלילי. דהיינו, כל אימת שלא הוכחה הגניבה המבוימת, חזקה על המבוטח כי הוא מסר את הדברים הכנים והאמיתיים לחברת הביטוח. על פי רוב, קבע השופט ורדי בפסק הדין במחוזי, מבוטחים אינם מעורבים במרמות ביטוח והם שומרי חוק. אי לכך, על מנת להוכיח מעשים שהינם למעשה עבירה פלילית, מוטל על המבטחת נטל הוכחה כבד במיוחד.
השופטים הוסיפו כי לא הוצגה על ידי המשיבה כל ראיה לגבי גניבת הסירה. חוקר הביטוח לא השכיל להציג ראיות כאמור בפני בית משפט קמא. חברת הביטוח טענה כי כבר ביום האירוע פנו המבוטחים לייעוץ משפטי. בית המשפט ציין כי אין מוזר בכך שאדם אשר נכסו נגנב יפנה מיד לעורך דין. עובדה נוספת אשר ביססה את מסקנתו של השופט בבית משפט השלום הייתה כי התלונה במשטרה הוגשה רק שלושה חודשים לאחר האירוע. עם זאת, בית המשפט המחוזי ציין כי הגניבה נחקרה על ידי משטרת המרינה כבר מהיום הראשון והיא אף זו אשר מצאה את הסירה בלב ים והודיעה על כך למבוטחים.
בבית המשפט השלום מצא השופט כי המערערים היו בעלי אינטרס להטביע את הסירה וזאת משום שכספי הביטוח בגינה היו גבוהים מערכה האמיתי. בית המשפט המחוזי דחה אף טענה זו. בפסק הדין נכתב כי הסכום אשר הושקע על ידי המבוטחים בבניית הסירה גבוה מסכום הביטוח. כמו כן, המבוטחים השקיעו לאחר מציאת הסירה – זמן, משאבים וכסף – על מנת לשפצה. ניכר כי השיקול אשר עמד לנגד עיניהם של מבוטחים אלה היה החיבה לשיט ולא אינטרס כלכלי צר.
בסופו של היום, בית המשפט המחוזי ציין אמנם כי נסיבות גניבתה של הסירה, לרבות הטבעתה והעלמתה, היו מוזרות במקרה זה. עם זאת, צוין, ככל שעסקינן בתביעת ביטוח, אין זה מתפקידו של המבוטח לעמוד על מניעיו ומעשיו של העבריין.
עודכן ב: 10/10/2011
