זכויות עובדים בסוכות וביום כיפור - מדריך

חודש תשרי כבר כאן ועימו חגי ישראל. מלבד המפגש המשפחתי המרגש, הארוחות הגדולות, הטיולים בחיק הטבע והמנוחה מ"תלאות היום-יום", נהנים אזרחי ישראל גם מחופשות בלתי רגילות. להלן מאמר הסוקר את זכויותיהם של העובדים, וחובותיהם של המעבידים, בנוגע לעבודה במהלך חג הסוכות אשר חל השנה ב-12 וב-20 לאוקטובר (ט"ו ו-כ"ב בתשרי) ויום כיפור (י' בתשרי).

יש לכם שאלה?

פורום זכויות עובדים

פורום בית דין לעבודה

ראשית, יש להבדיל בין הימים השונים בשבוע בין יום חול, חול המועד, ערב חג, חג, וחג החל בשבת. השנה, יום הכיפורים, החל ב-י' בתשרי, "נופל" על יום שבת ה-8 לאוקטובר. אי לכך, דין העבודה בכיפור הינה כדין עבודה ביום שבת "רגיל". לעומתו, חגי סוכות חלים שניהם באמצע שבוע וטומנים בחובם חופש ואו עבודה בשכר גבוה מהרגיל.

לגבי חול המועד, מדובר בעבודה רגילה לכל דבר והמעסיק אינו מחויב לקצר את יום העבודה ואו לשלם ביתר עבור עבודה ימים אלו. עם זאת, ישנם מקומות עבודה בהם קיים נוהג של יום עבודה מקוצר בחול המועד סוכות, או תשלום ביתר עבור עבודה בימים אלו (כאשר מדובר, למשל, במוסדות חינוך). זכויות אלו אינן מעוגנות בחוק וככל שהן מהוות את מנת חלקו של העובד, מקורן בחוזה עבודה אישי, הסכם קיבוצי או נוהג מוכח.

חשוב לציין כי זכויות אשר קבועות בחוזים אישיים או קיבוציים, יהיו קבילות מבחינה משפטית רק כאשר הן מטיבות עם העובד ולא במקרה בו הן מרעות עם מצבו לפי החוק (לדוגמא, התניית תשלום ימי חג בוותק של למעלה משלושה חודשים – איננה יכולה להתקבל גם אם העובד חתם עליה בחוזה עבודתו).

הבדלים בין עובד בשכר חודשי, עובד יומי ועובד שעתי

זכויותיהם של עובדים בתקופת החגים תלויה גם בהגדרתו של העובד מבחינת היקף עבודתו. בעוד עובד חודשי זכאי לשכר מלא גם בגין ימי החגים בהם הוא היה בחופש, עובדים יומיים ושעתיים יזכו לתשלום ביתר בכפוף לעבודה במהלך החג. עם זאת, צו ההרחבה אשר הוחל מיולי 2000 על כלל ענפי המשק, קובע כי גם עובד שעתי או יומי זכאי לתשלום בעבור ימי חג, וזאת כאשר הוא מועסק במקום העבודה שלושה חודשים לפחות, והוא לא נעדר מעבודתו בסמוך לחג (יום לפני ויום אחרי, אלא בהסכמתו של המעביד).

על פי צו ההרחבה, גם עובד זה זכאי לתשלום מלא בגין תשעת ימי החגים השנתיים (שני ראש השנה, יום הכיפורים, שני ימי סוכות, שני ימי פסח, יום אחד של חג השבועות ויום העצמאות). צו ההרחבה איננו מתייחס עם זאת לימי חגים אשר "נופלים" ביום הפנוי של העובד. על פי רוב, המעסיק איננו חייב לשלם שכר בעבור יום זה והעניין נתון בדרך כלל לבית הדין לעבודה.

שעות העבודה בחג

שעות העבודה המותרות בחג תלויות בהיקף שבוע העבודה של העובד. עובדים אשר מועסקים בשבוע עבודה בן שישה ימים (8 שעות ביום), זכאים לעבוד לפני החג שבע שעות לכל היותר. במקומות בהם העבודה מתבצעת חמישה ימים בשבוע (9 שעות ביום), העבודה לפני החג תהיה עד שמונה שעות בלבד. ישנם מקומות אשר חל עליהם ההסכם הקיבוצי בדבר מעבר לשבוע עבודה בן חמישה ימים, ובהם העבודה תהיה בהיקף של שבע שעות בתשלום של שמונה שעות, או בהיקף של שמונה שעות בתשלום של תשע שעות. במקרים אלו, ההחלטה בדבר היקף העבודה בערב החג נתונה בידיהם של הנהלה ונציגות העובדים.

עבודה מעבר לזמן זה הינה עבודה המזכה את העובד בגמול שעות נוספות. יצוין כי עובד אינו זכאי לגמול ביתר עבור עבודה ביום שישי, ותעריף שבת או חג חל החל מכניסת החגשבת ולא מבוקר ערב החגהשבת. בערב יום כיפור, אשר יוצא השנה ב-7 לאוקטובר (ט' בתשרי), עובדים מועסקים לכל היותר שש שעות ושכרם יהיה בעבור 9 שעות. צאת החג, מבחינת החוק, מתחילה "להירשם" בבוקר של יום המחרת. דהיינו, העובד זכאי לשכר ביתר גם עבור העבודה במוצאי החג.

חופשה בערב חג

מעביד אשר אחד מעובדיו בוחר לצאת לחופשה בערב החג, וזאת למרות שהוא אמור לעבוד ביום זה, רשאי לנכות לאחרון יום חופשה מלא (גם אם העבודה בערב החג קצרה מן הרגיל). עם זאת, ישנם מקומות בהם הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה קובעים לגביהם הוראות אחרות ומטיבות יותר בעניין זה.

חול המועד

כאמור, חוקי העבודה אינם מתייחסים להוראות מיוחדות בחול המועד (לא בפסח, לא בחנוכה וגם לא בסוכות). דיני העבודה קובעים כי מדובר בימי עבודה רגילים, לכל דבר ועניין. עם זאת, מעסיקים רבים מקצרים את יום העבודה בחול המועד או משלמים עליו ביתר. הדברים צריכים להיות מעוגנים בחוזה עבודה, הסכם קיבוצי או צו הרחבה.

חופשה מרוכזת

לעיתים, מעסיקים בוחרים להוציא את העובדים לחופשה מרוכזת בחול המועד. חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, איננו קובע באופן ברור ומפורש מי מסדיר או קובע את המועדים לחופשת העובדים. אי לכך, המעביד ראשי להחליט כי הוא מוציא את העובדים לחופשה במועד מסוים, כגון חול המועד. המעביד כפוף בסיטואציות אלו לשתי מגבלות – מדובר בחופשה של תשעה ימים לפחות, והעובד חייב לקבל שבועיים מראש הודעה על מועד יציאתו לחופשה הנ"ל. המעביד רשאי לנכות את ימי החופשה של העובדים בגין חופשה מרוכזת זו.

עם זאת, במקרים בהם העובד איננו יכול לנצל עוד ימי חופשה, המעסיק אינו רשאי להכריח אותו לצאת לחופשה ללא תשלום ועליו לשלם לו בגין ימים אלו (או להעסיקו).

חופשה ובה יום חג

עובדים רבים מתכננים לנצל את החג הקרוב על מנת לצאת לחופשה ארוכה. חשוב לדעת כי הימים היחידים אשר יורדים ממכסת ימי החופשה של העובד הם ימים רגילים בהם העבודה מתנהלת כסדרה. לדוגמא, במידה ועובד יוצא לחופשה מיום ראשון הקרוב, ה-9.10, וחוזר בערב יום חמישי, ה-13.10, הוא משתמש למעשה רק בשלושה ימי חופש שכן הימים רביעי וחמישי הינם ימי חג וערב חג (זאת כל אימת שמדובר בעובד אשר איננו עובד בימי שישי).
 

תשלום בגין עבודה בחג

עובדים רבים בישראל יאלצו לעבוד במהלך החג. על פי רוב מדובר במאבטחים, מנקים, אנשי כוחות הביטחון, עובדי ציבור, מלצרים, נהגי מוניות שירות, עובדי קניון, סדרנים במופעי בידור וכדומה. הגמול בגין עבודה בימי החג נקבע לפי הוראות סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה.

המעביד צריך לשלם לעובד לא פחות מ-150% משכרו הרגיל. מדובר אפוא בתעריף המחליף את התעריף הרגיל. אי לכך, במידה והעובד מועסק בשעות נוספות במהלך החג (לדוגמא, מאבטחים ביום כיפור), הוא זכאי ל-150% על ה-150% שהוא מקבל בלאו הכי. עובד אשר שכרו (או חלק משכרו) משולם לו לפי תפוקה ותוצרת, יהיה זכאי אף הוא ל-150% מהשכר אשר המעסיק משלם לו ביום רגיל עבור כל יחידה.

לסיכום,

זכויות עובדים בחגי ישראל הינן זכויות רחבות ביותר וחשוב להיות מודעים להם – הן מבחינת המעסיק והן מבחינת העובד. כמו כן, במקרים רבים קיימות מחלוקות של ממש בין העובד למעביד, אם בנוגע לפרשנות החוק ואם בנוגע למערכת היחסים הספציפית בין הצדדים. בסיטואציות כגון דא, מומלץ בהחלט לפנות לעורכי דין העוסקים בתחום זה. יצוין כי מאמר זה איננו מכסה את מלוא הסוגיות הנוגעות לימי החגים ומטרתו להעניק מידע כללי בנושא.