שכרם של עובדים רבים במשק הישראלי כולל תוספות שונות על המשכורת הרגילה. לדוגמא, תוספות קבועות בגין שעות נוספות, הטבות דוגמת טלפון או אחזקת רכב וכדומה. האם, בעת פיטורים, סכומים אלו משולמים לתובע במסגרת חישוב פיצויי פיטורים? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, במסגרת תביעתו של עובד מוסך לשעבר אשר פוטר מעבודתו לאחר כ-11 שנים. התובע טען כי שכרו לשם חישוב פיצויי הפיטורים עומד על 10,000 שקלים. אחת השאלות אשר ישבו בבסיס המחלוקת בנוגע לחישוב שכרו הקובע של התובע לפיצויי פיטורים, הייתה האם יש להכליל בחישוב זה גם את מרכיבי השכר – "אחזקת רכב" ו-"טלפון".

 

יש לכם שאלה?

פורום בית הדין לעבודה

פורום פיצויי פיטורים

פורום זכויות עובדים

פורום זכויות נשים בעבודה


בעל המוסך טען כי התובע קיבל רכב צמוד מהחברה, והועמד לו טלפון לצורכי עבודה בלבד. עם זאת, בעל המוסך לא הודה בשום שלב בהליך המשפטי כי המרכיב אשר כונה "אחזקת רכב" בתלושי השכר של התובע היווה למעשה החזר בשל "שווי שימוש ברכב". כמו כן, החברה הנתבעת לא הציגה לעניין זה הודעה כלשהי או דו"ח של רואה חשבון מטעמה. בשלב הסיכומים בדיון בבית הדין העלתה הנתבעת לראשונה טענה כי מדובר ב"שווי שימוש ברכב", אך לא הציגה כיצד חישבה את שיעור המרכיב בשכר.


למעשה, מחומר הראיות עלה כי התובע קיבל מהמוסך רכב צמוד ועשה בו שימוש, לצרכים פרטיים ולצרכי עבודה. בסוף כל יום עבודה התובע השתמש ברכב על מנת לנסוע לביתו וערך עם הרכב סידורים. כמו כן, הרכב עמד לרשותו של התובע בחגים וימי מנוחה. בנוגע לטלפון, התובע העיד כי הוא קיבל מהמוסך טלפון, ובנוסף היה לו מכשיר מירס וטלפון סלולארי פרטי. בעל המוסך לא ידע להציג בפני בית הדין לעבודה כיצד חושבו מרכיבים אלו בשכרם של התובע. כמו כן, לא היה ברור כיצד זה מרכיבים אלו היו בשיעור קבוע מדי חודש.


המסגרת המשפטית


תקנה 1 לתקנות פיצוי פיטורים (חישוב פיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964, קובעת מהם למעשה רכיבי השכר אשר יש להביא בחשבון בעת חישוב פיצויי פיטורים. בתקנה מפורטים רכיבים שונים, ואחזקת רכב או טלפון אינם מנויים ברשימה זו. אי לכך, בית הדין לעבודה נדרש לבחון האם עסקינן בתוספות אמיתיות אשר אין לכלול בשכר הקובע, או שמא עסקינן בתוספות פיקטיביות אשר מהוות למעשה חלק משכרו של התובע. השאלה אשר עומדת על הפרק במקרה זה הינה "פשוטה" - האם מדובר בתוספת אשר הייתה מותנית בתנאי או במצב, כך שאם לא מתקיים התנאי מתבטל התשלום.

החברה שילמה את הוצאות הרכב בעצמה - מרכיב "אחזקת הרכב" פיקטיבי


בית הדין לעבודה קבע כי יש לענות על שאלה זו בשלילה. הרכב אשר עמד לרשותו של התובע שימש את האחרון לצרכיו הפרטיים ולצרכי עבודה כאחד. כמו כן, הנתבעת עמדה בכל התשלומים הקשורים לרכב (ביטוח, טסט, תיקונים, דלק וכדומה). אי לכך, לא היה ברור מדוע הנתבעת הייתה צריכה גם לשלם לתובע תוספת בגין "אחזקת רכב".

 

לאמור, לא היה ברור אלו הוצאות היו לתובע לשם אחזקת הרכב אשר בגינן היה מקום להוסיף רכיב זה בשכרו. זאת ועוד, תעריף "אחזקת הרכב" היה קבוע ולא תלוי בתנאי או במצב. דהיינו, מדובר בחלק אשר הופרד מהשכר באופן פיקטיבי. לא דובר על הוצאות אשר היוו החזר על הוצאותיו של התובע על רכבו כאשר הוא משתמש ברכבו הפרטי – בין השאר – לצורכי עבודה. למעשה, עסקינן ברכב חברה אשר כל ההוצאות עליו שולמו על ידי החברה. "אחזקת הרכב" היתה, למעשה, תוספת אשר יש לחשבה במסגרת חישוב פיצויי הפיטורים המגיעים לתובע.


דברים זהים נאמרו בנוגע לתוספת הטלפון ששולמה לתובע. התובע קיבל מהחברה טלפון לצורכי עבודה. את חשבון הטלפון הנ"ל שילמה החברה במלואו, וכך גם את הביטוח והתיקונים הדרושים במכשיר הסלולארי. אי לכך, מדוע הייתה החברה צריכה לשלם לתובע, בנוסף, גם עלויות אחזקת טלפון, תהה בית הדין. לסיכום, נקבע כי מדובר בתוספות פיקטיביות אשר יש להכלילן במסגרת פיצויי הפיטורים של התובע.