תביעות רבות בין עובדים ומעבידיהם, במסגרת יחסי עבודה, מוגשות לא אחת בגין דברים אשר נאמרו בין הצדדים ואשר נטען כי מדובר בלשון הרע. בשנת 2009 תוקן חוק בית הדין לעבודה, ובמסגרת התיקון הורחבו סמכויותיו של בית הדין לעבודה לדון בתביעות לפי חוק איסור לשון הרע במסגרת יחסי עבודה. סעיף 24(א)(1ד) לחוק בית הדין לעבודה, נחקק במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010, התשס"ט-(2009).

 

יש לכם שאלה?

פורום לשון הרע

 

לאחר התיקון סעיף זה קובע כי לבית דין אזורי ישנה סמכות (בין סמכויותיו הייחודיות) לדון בתביעה שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, אשר הגיש עובד או נציג ארגון עובדים, כנגד מעביד או נושא משרה אצלו, או של מעביד או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה,

 

חשוב לדעת כי לא כל דבר אשר נאמר בנוכחות אנשים כלפי אדם מסוים, גם כאשר מדובר בדברי גנאי, עולה כדי לשון הרע. לדוגמא, במקרה אשר נדון לאחרונה בבית הדין לעבודה, טען מעסיק כי הנתבעת, אשר הועסקה אצלו, כינתה אותו בכינויי גנאי במהלך ויכוח בין השניים. לדבריו, העובדת קראה לו "שקרן" ו"חלאה", וזאת בנוכחותם של שני שוטרים אשר הוזמנו למקום על ידו. בית הדין קבע כי לא מדובר בלשון הרע (למרות שהדברים אינם ראויים) לפי החוק והתביעה נדחתה.


חוק איסור לשון הרע קובע כי לשון הרע הינה כל דבר אשר הפרסום שלו עלול לעשות אדם (או תאגיד) מטרה לבוז, שנאה או לעג. כמו כן, דברי לשון הרע הינם דברים אשר עלולים לפגוע בפרנסתו של אדם (או תאגיד) או במשלח ידו. אדם אשר התקבלה כנגדו תביעה בגין פרסום לשון הרע, עלול לשאת בתשלום פיצויים משמעותיים. בין השאר, ניתן להגיש תביעה בגין לשון הרע ובה לעתור לפיצויים גם ללא הוכחת נזק (מה שנקרא – נזק לא ממוני) של עד 60,000 שקלים. לשון הרע יכולה להיות גם עבירה פלילית אשר גוררת קנס כספי ואף מאסר.

 

ביקורת מרומזת יכולה לשון הרע


כאמור, על מנת שדברים יחשבו כלשון הרע, אין די להסתפק במילות גנאי ויש להוכיח כי הדברים אכן פורסמו. דהיינו, כאשר המעביד נוזף בעובד משום שהוא אינו מרוצה מעבודתו, והדברים נאמרים בפורום מצומצם, לא מדובר בלשון הרע. לדוגמא, בית המשפחה דחה תביעה אשר הוגשה על ידי עובד בגין "לשון הרע במכתב פיטורים". במקרה זה, בית המשפט קבע כי היות והמכתב היה מיועד לעובד בלבד, לא מדובר בפרסום העולה כדי פרסום לשון הרע.


ברור לכל כי המרחק בין דברי גנאי ובוז לבין לשון הרע איננו גדול. עם זאת, לעיתים המרחק קצר עוד יותר כאשר הדברים נאמרים במרומז. עובד היי טק פוטר מעבודתו לאחר כעשר שנות עבודה, ושבועיים לאחר פיטוריו שלח המעסיק דואר אלקטרוני ל-27 אנשי קשר שונים העובדים עם החברה בחו"ל ובו רשם כי עבודתו של התובע "חוסלה" וזאת בשל "סיבות שאיננו מעוניינים לפרט". לכאורה, לא מדובר בכינויי גנאי. אך ברור לכל כי הדברים נועדו לבזות ולהשפיל את התובע, ועל כן מדובר בלשון הרע. יתרה מכך, המעביד פרסם את הדברים בקרב קהל פוטנציאלי לשמיעת דברי לשון הרע על התובע.


מידע שלילי למעסיק פוטנציאלי


סוגיה נוספת הנוגעת לעניין זה הינה מסירת מידע שלילי בנוגע לפלוני למעביד פוטנציאלי. לדוגמא, עובד נשאל לגבי המלצות, והמעסיק הקודם מפרט באוזניו של המעסיק הפוטנציאלי דברי לשון הרע הפוגעים בסיכוייו של העובד להתקבל למשרה. במקרה זה, ככל שהדברים אשר נאמרים הינם ענייניים ומקצועיים, לא מדובר בלשון הרע. המעסיק הקודם רשאי למסור למעסיק הפוטנציאלי את מלוא המידע הנכון והאמיתי אודות העובד, גם כאשר מדובר במידע שלילי אשר עלול לפגוע בעובד.

 

עם זאת, אסור לו למסור מידע בלתי רלבנטי או מידע בלתי מאומת. לדוגמא, במקרה אשר נדון בבית המשפט עסק בית המשפט בנהג משאית אשר יחסי העבודה שלו ושל מעסיקתו נגמרו בחשדות בגין גניבה. לאחר סיום יחסי העבודה, שלחה החברה שלושה מכתבים למעסיקים פוטנציאליים ובהם כתבה כי התובע גנב ממנה סחורה ועל כן מומלץ שלא להעסיקו. בית המשפט קבע כי היות והטענות הנ"ל טרם הוכחו במועד שליחת המכתבים, היה בהם משום לשון הרע.
 

לסיכום,

 

פעמים רבות נאמרים בין עובד לבין מעבידו דברים העלולים לעלות כדי לשון הרע. במקרה זה, מומלץ לבחון האם אכן מדובר בלשון הרע, הן מבחינת החוק והן מבחינת הפסיקה. היות ועסקינן בתביעות מורכבות, כדאי לפנות בעניין לעורכי דין העוסקים בתחום זה.


עודכן ב: 15/09/2011