פעמים רבות, בעלי דין בבית הדין לעבודה מעוניינים לקבל מסמכים אשר נמצאים באופן בלעדי בידיו של הצד השני. לדוגמא, עובד מעוניין לא אחת לקבל מידי המעביד רישום מדויק של שעות עבודתו. מן הצד השני, מעביד רשאי לבקש מהצד שכנגד להציג בפניו הכנסות מעסק אחר (על מנת להוכיח טענות בנוגע, למשל, להעדר קיומם של יחסי עובד מעביד). במקרים אלו, רשאי בעל דין לבקש מבית המשפט ליתן עבורו צו לגילוי מסמכים.
יש לכם שאלה?
הלכה פסוקה היא כי בית המשפט יורה על מתן צו זה בהתאם לשאלת רלבנטיות המסמכים. לאמור, הצו יינתן כאשר בית המשפט ישתכנע שגילוי המסמכים המדוברים יקדם את הדיון בבית הדין לעבודה, וייעל אותו. מדובר בסוגיה אשר נבחנת בהתאם לאיזון בין האינטרסים של בעלי הדין. גילוי מסמכים כולל את כלל המסמכים הנוגעים לעניין נשוא התובענה. מוטל אפוא על בעל הדין לגלות את כל המסמכים אשר יש בהם (סביר להניח) מידע שיכול לאפשר, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה.
הרלוונטיות לצורכי הגילוי נמדדת למעשה בהתאם ל"מידת האור אשר המסמכים עשויים לשפוך על המחלוקת בין הצדדים". לדוגמא, מסמך אשר יכול לסייע לקו חקירה הינו מסמך רלבנטי. לעומת זאת, מסמך אשר אין בו כדי להחליש או לחזק טענה מסוימת, ובקשת חשיפתו נועדה אך ורק כדי "לדוג בענייניו" של בעל הדין, אין להתיר את חשיפתו. אכן, נקבע לא אחת כי "גילוי האמת" הינו עיקרון יסודי בשיטת המשפט בישראל. עם זאת, לא מדובר בעיקרון יחיד ויש לאזן בינו לבין ערכים מתנגשים.
מבחן הרלבנטיות - התנאים המרכיבים אותו
בע"ע 494/06 מדינת ישראל- נציבות המים נ. אבנצ'יק, אשר ניתן בבית הדין הארצי לעבודה במרץ 2007, נקבע כי את מבחן הרלבנטיות לצו גילוי מסמכים מרכיבים שני תנאים: תנאי סף הדורש הוכחה של זיקה ברורה בין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי לבין גילוי החומר המבוקש. ובחינת ההיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות בהתאם לנסיבות המקרה.
מבחינת תנאי הסף, מדובר בהיבט צר אשר קיומו הינו הכרחי אך איננו מספיק. ההיבט הרחב נוגע אפוא לסוגיות כגון – ההשלכות של חשיפת המסמכים על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים, משקלם של המסמכים מבחינת טענותיו של המבקש, מידת תרומת המסמכים לקיום דיון יעיל וכדומה. זאת ועוד, הסמכות אשר נתונה בידי בית הדין לעבודה להורות על גילוי מסמכים הינה סמכות רחבה ביותר. אי לכך, בתי הדין מפעילים אותה בזהירות, וזאת תוך שהוא אומדים את הנזק אשר עלול להיגרם לצדדים בגין חשיפת המסמכים, ואת האינטרסים השונים העומדים על הפרק. לא אחת נפסק כי אין להורות על חשיפת מסמכים גורפת ורחבה.
תביעות לסעדים כספיים
תביעות רבות המוגשות לבתי הדין לעבודה עוסקות בסעדים כספיים – פיצויי פיטורים, הפרשות שונות, שעות נוספות, דמי הבראה וכדומה. תובע, גם בבית הדין לעבודה, אשר עותר לתשלום כספים מסוימים, נדרש לכמת את תביעתו ואין הוא רשאי (אלא במקרים חריגים) לעתור לפצותו על דרך האומדנא. אי לכך, הלכה פסוקה היא כי כאשר העובד חייב לכמת את תביעתו, הדבר מצדיק את חיובו של מהעסיק לגלות מסמכים ומידע הדרושים לשם כימות זה. יצוין כי הכימות יכול להיות במסגרת גילוי מסמכים, במסגרת תשובות לשאלון ובדרכים נוספות. יחד עם זאת, בתי הדין לעבודה אינם מאפשרים לעובדים לעורך "מסע במסמכי המעביד", והמסמכים המבוקשים נבדקים בהתאם לרלבנטיות שלהם לתביעה.
דוגמאות:
חשיפת מסמכי הנהלת חשבונות בגין טענות של שימוש שלא כדין בכספי החברה
עובד הגיש תביעה כנגד מעסיקתו לפיצויי פיטורים. החברה המעסיקה טענה כי העובד אינו זכאי לפיצויי פיטורים וזאת בשל "שימוש שלא כדין בכספי החברה". אי לכך, התובע ביקש לחשוף בפניו את מסמכי הנהלת החשבונות של הנתבעת, בתקופה הרלבנטית, בכדי להתמודד עם טענותיה הלכאוריות של הנתבעת (התובעת שכנגד). בית הדין קיבל את בקשתו אך הגביל את המסמכים רק בנוגע לתקופה העוסקת בטענות החברה.
מחלוקת בנוגע לסיום יחסי עבודה
חברה פיטרה עובדת בטענה כי לא התקבל עוד מימון לפרויקט בו הועסקה. התובעת ביקשה מבית הדין לעבודה להורות לחברה לחשוף בפניה מסמכים הנוגעים להתנהלות ומימון הפרויקט. החברה טענה כי מדובר בדייג לראיות ואין להורות על חשיפת מסמכים אלו. בית הדין לעבודה קבע כי מדובר בתביעה אשר נוגעת לאופן סיום העסקתה של העובדת כאשר הצדדים חלוקים בנוגע לסיבה אשר עמדה מאחורי הפיטורים. אי לכך, נקבע כי מסמך אשר יכול להעיד על סיום מימון הפרויקט מסייע לבירור האמת וייעול הדיון. אי לכך, נקבע כי החברה תמציא לתובעת מסמך רשמי המעיד כי מימונו של הפרויקט בו הועסקה הסתיים.
.jpg)
-min(1).jpg)
.jpg)
.jpg)
