עובדים בעיריית נצרת עילית, אשר היו מועסקים ביחידה לקידום הנוער בעיר, טענו כי הם פוטרו בשל דעותיהם הפוליטיות וקרבתם האידיאולוגית למועמד אשר התחרה בראש העיר הנבחר. לטענתם, לאחר שלא עלה בידו של ראש העיר לפטרם בהליך ישיר, הוחלט על ידו לסגור באופן טוטאלי את היחידה בה הם הועסקו בעילה של "מצוקה כלכלית". העובדים טענו כי שיקול פוליטי עמד מאחורי החלטה זו ומדובר באפליה אסורה בעבודה.
יש לכם שאלה?
כאמור, התובעים טענו כי המניע לפיטוריהם היה פוליטי וזאת משום שבבחירות לרשויות המקומיות אשר נערכו בעיר הם נטו יותר למועמד המתחרה לנתבע. כמו כן, התובעים העלו מספר טענות בנוגע להליך פיטוריהם שנעשה, לטענתם, בניגוד ההלכה הפסוקה וההסכם הקיבוצי החל על הצדדים. העירייה הכחישה את טענות התובעים מכל וכל וקבעה כי המניע לפיטוריהם היה "סגירת היחידה לקידום נוער (בה הם עבדו) עקב קשיים תקציביים".
בית הדין לעבודה דחה את התביעה וקבע כי פיטוריהם של התובעים לא היו מחמת שיקולים בלתי ענייניים, ולא מדובר בפיטורים שנעשו שלא כדין. ראשית, נקבע כי בחינת העובדות והראיות אשר הוצגו בפני בית הדין הצביעה על תמונה ברורה של פיטורים שנעשו בהתאם להסכם הקיבוצי וההלכה הפסוקה. התובעים זומנו לשימוע כדין, השמיעו במהלכו את טענותיהם ועמדתם, וההחלטה על פיטוריהם התקבלה לאחר מכן ובעקבות סיום פעילות היחידה בה עבדו. העובדה כי שניים מן העובדים בחרו שלא להופיע לשיחת השימוע, בגין קוצר בזמן ועומס בעבודתו של בא כוחם, "אינה יכולה אלא לעמוד להם לרועץ", קבע בית הדין.
השיקולים לסגירת היחידה - ענייניים
בנוגע לשיקולים אשר הביאו לסגירת היחידה. בית הדין קבע כי הוכח שהעירייה נמצאת במצב כלכלי קשה וכתוצאה מכך צומצמה פעילותה. היחידה בה הועסקו התובעים לא הייתה המחלקה היחידה אשר "שילמה את המחיר". העירייה הורתה גם על סגירת אגף הביטחון ושקלה את סגירתה של היחידה לפינוי אשפה. התובעים טענו כי משרד החינוך ממן את היחידה ועל כן אין די במצוקה הכלכלית בכדי להוכיח שיקול ענייני בסגירתה. בית הדין ציין כי מימון היחידה על ידי משרד החוץ עומד על 20% מתקציבה בלבד.
התובעים הוסיפו כי ההחלטה על סגירת היחידה התקבלה רק לאחר "שהעירייה לא הצליחה לפטרם בהליכים אחרים". בית הדין קבע כי למרות שההחלטה לסגירת היחידה התקבלה "במועד מאוחר זה", סביר להניח כי דיונים בעניין נערכו כבר מבעוד מועד. יתרה מכך, העירייה קיבלה את הסכמת ועד העובדים לסגירת היחידה.
האם פיטורים פוליטיים?
בית הדין לעבודה קבע כי סגירת היחידה לא הייתה על מנת להביא לפיטוריהם של העובדים אלא מצוקה כלכלית היא שהובילה את העירייה לקבל את החלטתה זו. יצוין כי הוצע לתובעים עבודה אחרת, בהיקף שונה אמנם, בעירייה. דהיינו, העירייה לא ביקשה לפטר את העובדים אלא להעבירם תפקיד בשל מצוקה כלכלית (שהוכחה במסמכים בפני בית הדין לעבודה).
בית הדין קבע כי לא מדובר בפיטורים פוליטיים. בפסק הדין נכתב כי סגירתה של היחידה עברה בין גורמים רבים בחברה וגם אם היו לראש העיר כוונות כפי שיחוסו לו על ידי התובעים, אין זה סביר כי שורה ארוכה של גורמים מקצועיים יאמרו "הן" לכל מוצא פיו של ראש העיר בבואו לשנות מהותית שירות קהילתי. זאת ועוד, הוכח כי היו דיבורים בנוגע לסגירת היחידה, גם לפני הבחירות.
.jpg)
-min(1).jpg)
.jpg)
