במסגרת תביעה שטרית אשר הוגשה בסדר דין מקוצר, ביקש הנתבע רשות להתגונן וזו ניתנה לו על ידי בית המשפט. מדובר בתביעה לביצוע שטר בסך 23,000 שקלים אשר התובע טוען כי הוא ניתן לו על ידי הנתבע לצורך ביטחון לפרעון הלוואה. הנתבע טען כי הוא פרע את ההלוואה ואין להתיר את קיום השיק.

 

יש לכם שאלה?

פורום הוצאה לפועל | חובות

פורום חשבון מוגבל

פורום שיקים גביית חובות | שיקים חוזרים

 

כאמור, התובע הגיש שיק על סך 23,000 שקלים לביצוע אשר זמן פירעונו נקבע לאוגוסט 2004. השיק היה ערוך לפקודת התובע וחתום על ידי הנתבע בתור מושך השיק. השיק חזר מחמת "חשבון מוגבל" ו"עבר זמנו". התובע טען כי מדובר בשיק ביטחון להחזר הלוואה אשר ניתנה לנתבע על ידו על סך 5,000 דולרים. לדבריו, השיק נמסר במעמד אדם נוסף, מר ע', אשר חתם כערב לחיובו של הנתבע.

 

הנתבע הציג מספר טענות. ראשית, הוא טען כי ההתחייבויות בגב השיק (להחזר הלוואה עד מועד מסוים) לא נחתמו על ידו. שנית, הנתבע טען כי עסקת ההלוואה הייתה בינו לבין מר ע', וההלוואה הוחזרה חודש לאחר מכן. לדבריו, התובע הציג את השיק לפירעון בעקבות סכסוך בין מר ע' לבינו. לדבריו, מר ע' והתובע מסוכסכים מבחינה עסקית בשל עסקים של ניכיון שיקים והלוואות בשוק האפור. הנתבע הוסיף כי הוא אינו חייב לתובע מאומה והוא לא קיבל ממנו כל תמורה בגין השיק.

 

בית המשפט מותח ביקורת על אמינות הצדדים - "מלאכת קביעת העובדות קשה ביותר"


בית המשפט ציין כי מדובר בתיק בו מלאכת קביעת העובדות הייתה קשה ביותר. השופטת הדגישה כי לא היה ניתן לתת אמון באף אחת מהעדויות אשר נשמעו בפניה. "ההתרשמות מהעדים הייתה עגומה למדי וברור לחלוטין כי כל אחד מהם ביקש לגלות טפח ולהסתיר טפחיים", כתבה השופטת בפסק הדין. בסופו של היום, בית המשפט קבע, לאור עדותו של מר ע', ובהתאם לסתירות בגרסאותיו של הנתבע, כי הנתבע ידע שמדובר בהלוואה המגיעה מהתובע באמצעות מר ע'.


לגבי אופן עריכת השטר. בית המשפט קבע כי אין מחלוקת שחתימת המושך היא חתימת הנתבע. עם זאת, בנוגע לשאר הפרטים האחרים, הצדדים היו חלוקים באופן תהומי. הנתבע טען כי השיק נמסר לו כשפרטיו מלאים, ואילו התובע טען כי השיק מולא על ידי הנתבע. "לאחר עיון מדוקדק בשיק, ועל אף שלא הוגשו חוות דעת בענין, אני סבורה כי גירסת הנתבע, שהוא לא מילא את סכום השיק איננה נכונה, אולם אני מקבלת טענתו כי כל שאר הפרטים לא נרשמו על ידו", קבעה השופטת.


לגבי זכותו של התובע לפרוע את השיק, נקבע כי זכות זו הייתה אמורה להיווצר עם קיומם של התנאים המוסכמים. דהיינו, על מנת להוכיח את זכותו לפרוע השיק, היה על התובע לשכנע את בית המשפט כי ההלוואה לא שולמה. בהתאם להלכה בסוגיה זו נטל ההוכחה רובץ במלואו על הנתבע. דהיינו, היה עליו להוכיח שהוא פרע את ההלוואה.

 

האם ההלוואה נפרעה?


הנתבע טען כי הוא פרע את ההלוואה לידי מר ע', קודם לתאריך הנקוב בשיק. הנתבע לא הציג ולו מסמך אחד אשר תומך בטענתו זו. הראיה היחידה לכך הייתה עדותו של מר ע'. בית המשפט קבע כי אין די בשילוב העדויות של התובע ומר ע' בכדי להוכיח את פירעון ההלוואה. כאמור, השופטת לא מצאה את אחת העדויות של הצדדים מהימנה יותר מרעותה, וברור כי בין מר ע' לבין התובע היה סכסוך כספי משמעותי.


"התרשמתי כי מר ע' נוטה שלא לזכור דברים שיש בהם לסייע לתובע בניהול ההליך, ולעומת זאת לזכור היטב את הפרטים שיש בהם לסייע לנתבע", קבעה השופטת, "משכך, עדותו של הנתבע נותרה ללא תמיכה של ממש, ובהיותה עדות בעל דין, לא ניתן לקבוע כי הנתבע עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח את טענת הפרעון". השופטת ציינה כי גם עדותו של התובע לא הייתה מהימנה, אך בהתחשב בנטלי ההוכחה, התובע זכה לעדיפות היות והוא אחז בשיק. לסיכום, נקבע כי התביעה מתקבלת והנתבע ישלם את הסכום השיק, לרבות שכ"ט עו"ד בסך 5,000 שקלים.