תקנה 258כ'(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כי במידה והוגשה בקשה ליישוב סכסוך, הדבר נחשב כהגשת תביעה לחלוקת רכוש, משמורת ילדים או מזונות, וזאת כל אימת שהעניין נובע מקשר בין בני הזוג (לדוגמא, נישואים). לאחר שמוגשת בקשה ליישוב סכסוך, מעוכבים ההליכים בין הצדדים הנוגעים לגירושין למשך 30 ימים.
יש לכם שאלה?
במהלך תקופה זו, במידה ומוגשת תביעה בעניין הגירושין לבית המשפט לענייני משפחה, רואים בתביעה זו כתביעה אשר הוגשה במועד הגשת בקשת יישוב הסכסוך, מבחינת מרוץ הסמכויות. עם זאת, חסימת הסמכות בפני בית הדין הרבני במקרים אלו תלויה גם בתום ליבו הדיוני של מגיש הבקשה. תקנה 258כא' לתקנות מוסיפה וקובעת כי במידה ובן הזוג האחר מסרב להופיע בפני יחידת הסיוע, ונמסרה על כך הודעה בכתב, או במידה ופגה תקופת עיכוב ההליכים, בית המשפט יורה על חידוש ההליכים בין בני הזוג.
המשמעות המעשית של התקנות הנ"ל הינה כי אין בתביעת גירושין כרוכה אשר הוגשה לבית הדין הרבני כדי להקנות לבית הדין הדתי סמכות לדון בהליך כאשר הוגשה קודם לכך בקשה ליישוב סכסוך. החריג לכך הוא במקרים בהם מגיש בקשת יישוב הסכסוך לא הגיש בתוך 30 ימים תביעה ספציפית לבית המשפט. יסוד נוסף של בקשה ליישוב סכסוך הינו תום ליבו של מגיש הבקשה.
תום לב דיוני, משמעותו
הלכה פסוקה היא כי הגשת בקשה ליישוב סכסוך, לרבות משמעותה בנוגע למרוץ הסמכויות, כפופה גם לתום לב דיוני. דהיינו, יש למנוע מצבים בהם פלוני מגיש בקשה ליישוב סכסוך שלא במטרה לפתור את הסכסוך בין הצדדים בהסכמה, אלא בכדי לחסום מבן זוגו את האפשרות להגיש תביעה כרוכה בבית הדין הרבני. במידה ובית המשפט סבור כי קיים חוסר תום לב בהגשת הבקשה, יוכל בית הדין הרבני לקנות סמכות לדון בעניינים הכרוכים בתביעת גירושין גם כאשר זו מאוחרת לבקשה.
הנשיאה, דורית בינייש, התייחסה לכך בפסק דין בבג"צ 5918/07 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, [פורסם בנבו] תק-על 2009 (2) 4. "הגשתה של בקשה ליישוב סכסוך הינה פשוטה ונוחה, ופשטות זו מקנה לבקשה את יתרון ביחס לדרך הרגילה של הגשת כתבי-תביעה", כותבת בייניש, "דווקא משום כך קם חשש מפני ניצול לרעה של הליך ייחודי זה. החשש בהקשר זה אשר הודגש בפסיקתם של בתי-הדין הרבניים, הוא מפני מצבים בהם המטרה העיקרית של הבקשה ליישוב סכסוך היא להקנות לבית-המשפט לענייני משפחה סמכות שיפוט בענייני רכוש, מזונות ומדור וכן משמורת וחינוך קטינים בדרך מהירה וקלה, ללא צורך בהגשת כתבי-תביעה ערוכים כדבעי".
כאשר מוכח בפני בית המשפט כי מגיש הבקשה הגיש את בקשתו בחוסר תום לב, יכול הצד השני לטעון לסמכותו של בית הדין הרבני, חרף הגשת הבקשה. לדוגמא, כאשר בן הזוג אשר הגיש את הבקשה אינו מעוניין בסיוע גורמים מקצועיים, או כאשר הוא אינו משתף פעולה באופן מלא עם יחידות הסיוע (למשל, לא מגיע לישיבות בפני יחידת הסיוע), עלול הדבר להצביע על חוסר תום לב ושימוש בבקשה ליישוב הסכסוך כצעד טקטי בהליכי הגירושין.
דוגמא לפסק דין
בני זוג היו נשואים במשך כ-20 שנה ונולדו להם ארבעה ילדים ב-30 למאי 2011 הוגשה על ידי האישה תביעה לפירוק שיתוף ואיזון משאבים. הגבר טען בכתב ההגנה כי 11 ימים קודם לכן הוא הגיש תביעת גירושין אליה כרך את חלוקת הרכוש, לבית הדין הרבני. האישה טענה כי הסמכות לדון בתביעה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה וזאת משום שב-14 ליולי 2010 הוגשה על ידה בקשה ליישוב סכסוך. האישה סמכה ידה על החלטתה שניתנה בבית המשפט לענייני משפחה ב-15 למאי, לאור הודעת יחידת הסיוע על כישלון הליך הגישור בין הצדדים, ובה נקבע כי היא יכולה להגיש תביעה לבית משפט זה בתוך 30 ימים.
הבעל טען כי בקשתה של האישה ליישוב הסכסוך הוגשה בחוסר תום לב ועל כן הסמכות לדון בתביעה נתונה לבית הדין הרבני. לדבריו, האישה "עשתה שימוש ציני בהליך" וזאת על מנת להיערך להגשת התביעה לבית המשפט לענייני משפחה. הגבר הוסיף כי אשתו העלימה ממנו את קיומה של החלטת בית המשפט על עיכוב ההליכים והדבר נודע לו רק עם הגשת תביעתה. כמו כן, לטענתו, האישה הרבתה לפגוע בהליך ביחידות הסיוע על ידי ביטול ודחיית פגישות.
בית המשפט דחה את בקשתו של הגבר. בפסק הדין נכתב ראשית כי לא הוכח שהאישה העלימה מעיני הגבר את החלטת בית המשפט מה-15 במאי 2011. כמו כן, גם אם הדברים הועלמו מעיניו, עדיין אין בכך להואיל לו, וזאת משום ש-30 הימים אשר העניק בית המשפט למגיש בקשת יישוב הסכסוך, בעת כישלון ההליך ביחידת הסיוע, כוונו אך ורק למגיש הבקשה ולא לצד שכנגד. כמו כן, בפני בית המשפט הוצגו דו"חות מיחידות הסיוע ולא נמצא כי האישה הרבתה לדחות ואו לבטל את הפגישות אשר נקבעו בין הצדדים.
.jpg)
.jpg)
