בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קבע כי עובד שכיר אשר ביצע עבור לקוחה של החברה בה עבד, עבודה פרטית, ישלם למעסיק פיצויים בסך כ-15,000 שקלים. נקבע כי מעשיו של העובד במקרה דנן עלו כדי הפרת חובות תום הלב והנאמנות אשר היו מוטלות עליו מכוח קיומם של יחסי עובד מעביד בין המעסיק לבינו.

 

יש לכם שאלה?

פורום שוויון הזדמנויות בעבודה

פורום זכויות עובדים

פורום זכויות נשים בעבודה

פורום פיצויי פיטורים

 

התובעת הינה חברה המפעילה משרד פרסום. לטענתה, הנתבע היה מועסק אצלה בתפקיד של מעצב גרפי ובשלב מסוים הוא טען כי הוא מעוניין לעזוב את עבודתו לשם מעבר למגורים בארצות הברית. לאחר עזיבתו של הנתבע, גילתה התובעת כי האחרון ביצע עבודות פרטיות ללקוחה שלה. לא זו אף זו, התובעת טענה כי העבודות בוצעו בשעות העבודה של הנתבע, ותוך כדי שימוש במשאביה של התובעת. אי לכך, החברה הגישה תביעה לפיצויים בסך 200,000 שקלים. התובעת הוסיפה כי מעשיו של העובד היוו הפרה של חוק עוולות מסחריות והאחרון קידם את עסקו הפרטי תוך שימוש בסודותיה המסחריים.

 

הנתבע טען כי אכן הוא עבד אצל התובעת במשך תקופה קצרה בלבד, בהיותו סטודנט, אך לאחר מכן הוא עזב ופתח עסק עצמאי בתחום הפרסום אשר עבד בהיקפים מצומצמים. לטענתו, הוא חזר לעבוד אצל התובעת וזאת לאחר שעובדת הפעלת העסק העצמאי הייתה ידועה לאחרונה. הנתבע הוסיף כי בשום שלב הוא לא התחרה בתובעת ועבודתו הפרטית לא פגעה בה.

 

בית הדין: פעילות בחוסר תום לב והפרת חובת הנאמנות

 

בית הדין לעבודה קבע כי יש לדחות את מרבית התביעה, אך יהיה זה נכון לפסוק פיצויים מסוימים לתובעת. ראשית, לא הוכח כי הנתבע גזל סוד מסחרי של התובעת והחברה לא הרימה את הנטל לשכנע את בית הדין בדבר הפרת חוק עוולות מסחריות. כמו כן, השופטת, יהודית הופמן-גלטנר, כתבה בפסק הדין כי לא הוכח שהעובד ביצע את עבודתו בזמן שעות העבודה אצל הנתבעת (זולת מיילים בודדים אשר לא היה בהם כדי להעיד על "ניצול שעות העבודה לעסקים פרטיים"  כנטען). יתרה מכך, התובעת לא טענה דבר בנוגע לאי שביעות רצון מעבודתו של התובע בתקופה נשוא התובענה.

 

עם זאת, נקבע כי התובעת זכאית לפיצויים וזאת בשל הפרת חובת תום הלב וחובת הנאמנות מצידו של הנתבע. הנתבע השתמש במשאביה של התובעת לביצוע עבודות פרטיות (לדוגמא, תוכנות ברישיון אשר נרכשו על ידה), ואף פרסם באתר הפייסבוק שלו עבודות אשר בוצעו על ידי התובעת תוך ניכוסן לעצמו. אי לכך, נקבע כי הנתבע יפצה את התובעת בסך של 15,000 שקלים בגין פעולותיו, וכן בסך של 7,500 עבור הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין.