עובדים רבים מתפטרים מעבודתם תוך שהם דורשים תשלום פיצויי פיטורים. התפטרות יכולה לזכות את העובד בפיצויים, וזאת כאשר עולה בידו של האחרון להוכיח הרעת תנאים מוחשית במקום העבודה. הלכה פסוקה היא כי שינוי בהיקף העבודה יכול להיתפס כהרעת תנאים. עם זאת, לא בכל מקרה של שינוי כאמור יהיה באפשרותו של העובד להתפטר באופן זה. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק דין אשר ניתן לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע.
יש לכם שאלה?
הנתבעת הינו חברה אשר מעניקה שירות למפעל בדרום הארץ. התובע היה מועסק אצל הנתבעת במשך כארבע שנים וחצי. בחודש מרץ 2009 הודיעה הנתבעת לעובדיה כי היא עובדת לעבוד במתכונת של ארבעה ימים בשבוע (במקום חמישה). לאחר חודשיים הוחלט לשוב ולעבוד חמישה ימים בשבוע תוך קיצוץ בשעות העבודה. התובע התפטר כחצי שנה לאחר מכן בטענה כי החברה הבטיחה שעובדים שלא יסכימו לשינוי הימים יקבלו מכתב פיטורים. החברה לא הסכימה לשלם לתובע פיצויי פיטורים ותביעה בעניין הונחה לפתחו של בית הדין.
האם מדובר בהתפטרות בגין הרעת תנאים המזכה בפיצויי פיטורים?
סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי התפטרות יכולה לזכות עובד בפיצויי פיטורים במידה ויעלה בידי האחרון להוכיח כי המהלך נעשה בגין הרעת תנאים מוחשית במקום העבודה. הלכה פסוקה היא כי שינוי בהיקף המשרה יכול להיות כהרעת תנאים לעניין סעיף זה לחוק. לדוגמא, בע"ע 1271/00 אמ"י מות"ם, אדריכלים, מהנדסים, יועצים ומודדים בע"מ - חיים אברהם, אשר ניתן ביום 10.2.04, נקבע כי "שינויים בתנאי עבודה ו\או בסדרי עבודה יכול ויהוו משום פגיעה המהווה צידוק לעובד לקום ולעזוב את עבודתו".
אחד התנאים הבסיסיים המרכיבים את זכותו של פלוני להתפטר בדין מפוטר הוא מתן הודעה בדבר ההתפטרות הקרובה למעסיק. הודעה זו מטרתה אחת – לאפשר למעסיק להתמודד עם הטענות ול"שפר את ההרעה בתנאי ההעסקה". לא אחת נקבע כי "אם מדובר בנסיבות שבידי המעביד לשנותם, יש ליתן לו הזדמנות לעשות כן, ורק אם לא עשה לסילוקן של אותן נסיבות, קמה זכאות העובד להתפטר בדין מפוטר".
במקרה דנן, בית הדין לעבודה קבע כי לאחר שמיעת העדויות אין בסיס לטענותיו של התובע לפיו התפטרותו הינה התפטרות בדין מפוטר לפי סעיף 11 לחוק. ראשית, צמצום ימי העבודה נעשה בספטמבר 2009 והושב על כנו לאחר כחודשיים. עם זאת, התובע התפטר חצי שנה לאחר מכן. דהיינו, חלוף הזמן בין "הרעת התנאים" לבין ההתפטרות פגעו אפוא בקשר הסיבתי המשפטי שבין השניים. יתרה מכך, התובע חתם במרץ 2009 על הסכמתו לעבוד בהיקף של ארבעה ימי עבודה בשבוע בלבד. התובע טען כי בעל החברה הבטיח לעובדים שמי שלא יהיה מוכן לרדת לארבעה ימים בשבוע, יוכל לקבל פיצויי פיטורים ומכתב פיטורים. בעל החברה לא הכחיש טענה זו. עם זאת, לדבריו, הוא התכוון לתקופה סמוכה של שבוע-שבועיים, ולא להתפטרות לאחר כחצי שנה.
בית הדין לעבודה קבע כי לא ניתנה למעביד הודעה מראש בנוגע להתפטרות והמהלך נפל על בעל החברה "כרעם ביום בהיר". כמו כן, לא נמצא קשר סיבתי בין ההתפטרות לבין השינוי בתנאי ההעסקה (הן מבחינת חתימתו של התובע על מכתב ההסכמה, והן מבחינת פערי הזמנים). אי לכך, תביעתו של התובע נדחה.
.jpg)
-min(1).jpg)
.jpg)
