עובד הפסיק את עבודתו לאחר שנים, וזאת בשל הרשעתו בפלילים ומאסרו. לאחר שחרורו מבית הכלא, ביקש העובד לשוב לעבודתו. לכשנענה בשלילה, טען האחרון כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים. האם בית הדין לעבודה יקבל טענותיו?
התובע היה מועסק אצל הנתבעת במשך כשש שנים וחצי. יחסי העבודה הסתיימו עם מעצרו של התובע בתחילת שנת 2001. בתום ההליכים הפליליים בעניינו, הורשע התובע בשורה של עבירות זיוף ומרמה ונגזרו עליו שבעה חודשי מאסר בפועל. התובע ביקש לשוב ולעבוד אצל הנתבעת לאחר שחרורו מהמאסר, אך הנתבעת סירבה לקבלו. אי לכך, הגיש התובע תביעה לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת.
יש לכם שאלה?
פורום שיוויון הזדמנויות בעבודה
סעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, קובע כי עובד זכאי לפיצויי פיטורים במידה והוא עבד במקום העבודה שנה לפחות, ויחסי העבודה הסתיימו בפיטורים. בית הדין לעבודה קבע כי במקרה דנן, הנתבעת לא פיטרה את התובע בסמוך לתחילת מאסרו. דהיינו, נשאלה השאלה האם יש לקבל את טענת העובד לכך שסירובה של הנתבעת לקבל אותו בחזרה לעבודה עם שחרורו הינו כפיטורים, או שמא הצדק עם הנתבעת ומאסרו של התובע סיכל את חוזה העבודה.
מתי חוזה עבודה מסוכל?
סיכול חוקי של חוזה יחול רק כאשר חוזה העבודה בוטל באופן ישיר בשל נסיבות חיצוניות, בין אם היה ניתן לצפותן, ובין אם לאו. היסוד העיקרי לעניין זה הוא כי הנסיבות היו בלתי נמנעות. במקרה דנן, בו אף אחד מהצדדים לא היה מעוניין בהפסקת קשר העבודה, יש לומר כי חל על העניין סיכול חוזי. בתי הדין לעבודה קבעו פעם אחר פעם כי עובד אשר איננו מתייצב לעבודה בגין מאסר, גורם למעשה לסיכול חוזה העבודה בין הצדדים. לדוגמא, בדב"ע/ לד/9-34 בן וחש עוזיאל נ' שטרנשוס, נקבע כי כאשר העובד נעדר מעבודתו לאחר שנידון למאסר עולם, יראו את חוזה העבודה כמסוכל.
בתע"א (ת"א) 10075/06 עזאם נ' תפרון בע"מ נדון עניינו של עובד ששהה שמונה שנים במצרים באשמת ריגול. השופטת, מיכל לויט, סברה כי חוזה העבודה סוכל לא בשל מעשה או מחדל של הצדדים, ומשכך אין לחייב את המעביד בתשלום פיצויי פיטורים. בתע"א (ת"א) 2430/09 עאמר מוחמד עאטף – אשר ניב חשמל פלוס, לעומת זאת, עובד היה עצור במשך מעט יותר מחודש, ולאחר מכן הושם במעצר בית לחמישה חודשים. במקרה זה נקבע כי חוזה העבודה לא סוכל (בשל נסיבות העניין הספציפי).
מן הכלל אל הפרט
במקרה דנן, בית המשפט קבע כי מאסר למשך שבעה חודשים, בגין הרשעת העובד בעבירות חמורות (זיוף, מרמה, הפרעה לעובד ציבור ועוד) מהווה סיכול חוזה. ראשית, מדובר בתקופת מאסר ארוכה אשר ניתקה את רציפות עבודתו של התובע. שנית, התובע היה מפעיל כלים כבדים ובעל תפקיד חיוני לעסק. אי לכך, לא מצופה מהמעסיק לשמור את מקומו במשך חודשים רבים, ולמנוע מהעסק לפעול ולהתקיים בעת מאסרו של האחרון.
לסיכום, בית הדין לעבודה קבע כי "מאסרו של התובע גרם להפסקת עבודתו בעטיין של נסיבות שאינן תלויות בצדדים ובניגוד לרצונם. משכך, לא חלה חובה על הנתבעת להשיב את התובע לעבודה עם שחרורו, והוא אינו זכאי לתשלום פיצויי פיטורים".