בני הזוג מוסלמים, אשר נישאו בשנת 1982 ובמהלך נישואיהם נולדו להם שלושה ילדים, ביקשו להתגרש. האישה טענה כי היא מעוניינת להתגרש בשל אלימות מצידו של הבעל. הגבר טען כי לא היו מקרי אלימות כלל וכלל, ומדובר בטענות סרק. התובעת הגישה בקשה למזונות זמניים ובית המשפט לענייני משפחה קבע מזונות לילדם בן ה-12 על סך של 1,000 שקלים בחודש (שני הילדים האחרים בגירים).
יש לכם שאלה?
כחודש לאחר מכן התקיים דיון במעמד הצדדים ובמסגרתו הסכימו התובעת והנתבע כי ההחלטה אשר התקבלה בנוגע למזונות הזמניים תשמש כמזונות קבועים. כמו כן, נקבע כי בנוסף ישלם האב מחצית ההוצאות הרפואיות החריגות והחינוך של הילד. בשלב מסוים הודיעה האם כי הביטוח הלאומי הפסיק את קצבת הנכות של הילד, הסובל ממחלת הסכרת, והוסכם בין הצדדים כי יש להעמיד את המזונות על 1,500 שקלים לחודש.
כיצד קובעים מזונות קטין?
הפסיקה התוותה מודל תלת שלבי לשם חישוב מזונות ילדים. בשלב הראשון, בית המשפט מעריך את צרכיו של הקטין הספציפי. לאחר מכן, בית המשפט בוחן את יכולתם הכלכלית של ההורים, על פי השתכרותם בפועל ובכוח. לבסוף, בית המשפט מסתמך על קביעותיו בשלבים הקודמים וקובע את דמי המזונות בהתאם לדין האישי החל על החייב במזונות (תוך איזון בין שיעור החיוב לבין המינימום אשר יש להשאיר למחייתו של החייב).
האם נכותו של הקטין משפיע על המזונות?
בית המשפט קבע כי למחלת הסכרת ממנה סובל הקטין ישנן השלכות לגבי ההכרעה בעניין מזונותיו. מצד אחד, הדבר משפיע באופן ישיר על גובה הוצאותיו של הילד, וזאת משום שהוא זקוק ליותר תרופות, טיפול הורי, טיפול רפואי, הנעלה מתאימה, ניידות וכדומה. מצד שני, בעקבות צרכים מוגברים אלו, ייתכן והקטין זכאי לקצבה מהמוסד לביטוח לאומי וככל שהקצבה מכסה את הוצאותיו הנוספות, אין להגדיל את התשלום המוטל על אביו במזונותיו.
במקרה דנן, בית המשפט קבע כי הוכח נכותו של הילד, כחולה בסכרת, מגדילה באופן משמעותי את הוצאותיו והאחרון איננו מקבל קצבת נכות מהמל"ל. כמו כן, לא צורף פרוטוקול של ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, הקובע האם בקשה לקצבת נכות אושרה או נדחתה. עם זאת, האב אינו יכול להיתלות בכך שהאם לא פנתה למוסד לביטוח לאומי. האב, מתוקף היותו הורה ביולוגי של הילד, יכול לפנות לביטוח הלאומי בדיוק כמו האם. יתרה מכך, מצופה ממנו לעשות כן, על מנת להיטיב עם בנו. לסיכום, נקבע כי כל אימת שלא תוכח קצבה המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי, יהיה על האב לשאת במחצית הוצאותיו החריגות של הילד.
.jpg)
.jpg)
