בשבועות האחרונות מתנהלים בישראל מאבקים חברתיים רבים. אחד המאבקים החשובים והחריפים ביניהם, אשר זכה לאהדה תקשורתית רחבה, הינו מאבקה של הרפואה הציבורית ושל הרופאים והמתמחים בבתי החולים הממשלתיים. אמש החליטו המתמחים להחריף את המאבק וערכו חתימה קולקטיבית על מכתבי התפטרות.
לטענתם, האוצר לא נענה לדרישותיהם ועל כן לא נותרה להם כל ברירה אלא להתפטר מעבודתם. המתמחים טוענים כי על המדינה להפחית את מספר התורניות המוטל עליהם, לעלות את שכרם ב-50% לפחות, ולהורות על הוספה של כ-1,000 תקנים חדשים. סביר להניח כי מכתבי ההתפטרות של המתמחים אינם אלא אקט מחאתי שנועד ליצור תהודה תקשורתית וציבורית סביב מאבקם. עם זאת, חשוב לדעת כי ישנם מצבים בהם התפטרות הינה מוצדקת ועל כן היא מזכה את העובד בפיצויי פיטורים. בסיטואציות אלו, יש למכתב ההתפטרות משקל רב.
יש לכם שאלה?
פורום שיוויון הזדמנויות בעבודה
סעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, קובע כי עובד אשר היה מועסק שנה אחת ברציפות ופוטר ממקום עבודתו, זכאי לפיצויי פיטורים. מלבד הוראה ראשונית זו, ישנם מקרים נוספים בהם ניתוק יחסי העבודה יזכה את העובד בפיצויי פיטורים. אחד מהם הינו התפטרות בדין מפוטר. דהיינו, העובד מתפטר מחמת נסיבות אשר אינן תלויות בו ועל כן הוא זכאי לפיצויי פיטורים.
ההיגיון העומד מאחורי התפטרויות אלו הוא כי העובד מעוניין להמשיך לעבוד, אך בשל עניינים אשר אינם בשליטתו, הוא "נאלץ" לעזוב את מקום העבודה. סעיף 11 לחוק קובע כי במידה והעובד התפטר מחמת הרעת תנאים מוחשית בעבודה, או בשל נסיבות אשר בגינן אין לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו, יש לראות את ההתפטרות לעניין החוק כפיטורים.
עובד אשר מבקש להיכנס בגדרי סעיף 11 לחוק, נדרש להוכיח שלושה תנאים מצטברים. ראשית, שאכן הייתה הרעה מוחשית בתנאי העבודה או שהתקיימו נסיבות אחרות המצדיקות את התפטרותו. שנית, שהתקיים בין אלו לבין התפטרותו קשר סיבתי. ושלישית, להוכיח כי העמיד את המעסיק על כוונתו להתפטר ואפשר לאחרון לתקן המצב. מאמר זה יעסוק בתנאי השלישי – העמדת המעסיק על הכוונה להתפטר. ישנם מספר כללים אשר חשוב לשים אליהם לב בטרם בוחר העובד בהתפטרות בדין מפוטר.
לא כל הרעת תנאים מצדיקה התפטרות
עובדים רבים מועסקים לעיתים בתנאי עבודה קבועים, ובשלב מסוים המעסיק מחליט לשנות את תנאי העבודה. חשוב לדעת כי לא כל שינוי בתנאי העבודה הינו הרעת תנאים המצדיקה התפטרות. בתי הדין לעבודה מכירים גם בזכותו של המעסיק לקבוע שינויים בעסק בהתאם לנסיבות מוצדקות. לדוגמא, העברת עובד מתפקיד אחד לשני, בשל תמורות בעסק או אי שביעות רצון מעבודתו של העובד בתפקידו הנוכחי, יכולה להיות מוצדקת בהתאם לנסיבות העניין.
בדב"ע מז/48-3 שרה גבעוני נ' המועצה המקומית בנימינה (פד"ע י"ט 245) נפסק כי כאשר הרעת תנאים הינה שינוי סדרי העבודה ונהליה, וה"הרעה" לא נעשתה בשל טעמים פסולים או בכדי לפגוע בתנאי עבודתו של העובד, אין לראות בכך כהרעה מוחשית בתנאי העבודה. דברים זהים נאמרו על ידי נשיא בית הדין הארצי לעבודה (בדימוס) סטיב אדלר בדב"ע נג/223-3 פלסטין פוסט בע"מ - ג'ואנה יחיאל, פד"ע כז 436.
"המחוקק מכיר בפררוגטיבה הניהולית של המעביד והוא יצא מנקודת הנחה שזכותו של האחרון לשנות את תנאי העבודה במטרה לייעל את מקום העבודה. לזכות זו נלוות מגבלות. לדוגמא, המעביד אינו רשאי לשנות את תנאי העבודה כך שתהא בשינוי הרעת תנאים מוחשית או שתווצרנה נסיבות בהן לא ניתן יהיה לדרוש מעובד סביר שימשיך לעבוד", כותב אדלר, "הפררוגטיבה הזו נובעת מזכותו של מעביד לדאוג לייעול מקום עבודתו, והלכה פסוקה היא כי היא מדובר באחת מזכויות היסוד של בעל העסק. כשם שלעובד יש זכות על מקום עבודתו, כך יש למעביד זכות לדאוג לכך שמקום עבודתו יהיה במצב אופטימלי".
איך יודעים אם מדובר בהרעת תנאים?
קנה המידה לעניין הרעת התנאים, או השאלה האם מדובר בנסיבות אשר בגינן רשאי העובד להתפטר ולזכות בפיצויי פיטורים, נקבעו בפסיקה כמבחן אובייקטיבי. יצוין כי גם בקנה המידה האובייקטיבי טמון אפוא אלמנט סובייקטיבי. למעשה, בית הדין לעבודה בודק – האם, מבחינה אובייקטיבית, סביר שהעובד ימשיך בעבודתו בתנאים המדוברים או האם סביר שיתפטר. בתי הדין לעבודה מתייחסים לכל מקרה לגופו – בהתאם לנסיבותיו האישיות של העובד הספציפי, ובהתאם לנסיבות הספציפיות של המעסיק. במילים אחרות, התשובה לקושייה זו נעוצה בטיב יחסי העבודה, סוג העבודה, אופי העובד (מעמדו בחברה למשל) וכדומה.
היוועצו בעורך דין
במקרים בהם אתם סבורים כי אתם סובלים מהרעת תנאים או נסיבות אחרות המצדיקות התפטרות, יש לבחון היטב האם מדובר בהרעת תנאים לפי הפסיקה והחקיקה. לדוגמא, איחור בתשלום בשכר באופן חד פעמי איננו מצדיק התפטרות בדין מפוטר. עם זאת, איחור קבוע בתשלום או הפחתת שכר חד צדדית בהחלט יכולים להוות סיבה מוצדקת להתפטרות.
עורכי דין העוסקים בתחום יכולים לסייע לכם לבור את המוץ מן התבן ולבחון האם הנסיבות המתוארות על ידכם מהוות עילה להתפטרות. יצוין כי הפסיקה הכירה במקרים רבים ומגוונים של נסיבות להתפטרות מחמת הרעת תנאים וביניהן - התנכלויות במקום העבודה, הפרת הבטחה להעלאת שכר, אי תשלום זכויות סוצאליות, מעבר עסק למקום מרוחק וכדומה.
הודעה על כוונה להתפטר
פעולותיו של העובד בטרם התפטרותו בדין מפוטר הינן קריטיות לשם זכאותו העתידית לפיצויי פיטורים. עובד אשר שוקל התפטרות מחמת הרעת תנאים או נסיבות המצדיקות פיצויי פיטורים, צריך להודיע למעסיק מראש על כוונתו. הרציונאל הוא כי במידה וטענותיו של העובד מוצדקות, והמעסיק מתקן את המצב, העובד לא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים עם התפטרותו. חשוב להצהיר באופן ברור וחד משמעי על ההרעה בתנאי העבודה או על הנסיבות נשוא ההתפטרות. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת הינה על ידי הודעה בכתב. הודעה זו צריכה לפרט את מלוא טענותיו של העובד (שעות נוספות, נסיעות, דמי הבראה, העברה מתפקיד, הפחתת שכר וכדומה).
חשוב לציין כי במידה והמעביד לא יפעל לתיקון המצב, לא תיוותר לעובד ברירה אלא להתפטר מעבודתו. ניתן גם להודיע למעביד בעל פה על הבעיות המדוברות, אך מיותר לציין כי כאשר הדברים נאמרים בעל פה עלולים הצדדים למצוא עצמם מתכתשים זה מול זה בבתי הדין לעבודה.
עובד אשר מסר הודעת התפטרות, צריך להמתין מעט זמן (בהתאם לנסיבות המקרה), ורק לאחר שהמעסיק לא נענה לדרישותיו, זכאי הוא להתפטר בדין מפוטר. במידה ואתם מעוניינים להגיש הודעת כוונה מסוג זה, מומלץ לפנות לעורכי דין העוסקים בתחום. ראשית, לעיתים ישנן הפרות אשר אתם כלל אינכם מודעים אליהם (לדוגמא, עובדים רבים אינם מכירים את זכותם לדמי הבראה). שנית, המכתב צריך להיות ממוקד, מנוסח בקפידה וערוך לפי דרישות החוק ובהתאם לפסיקה. בתי הדין לעבודה בוחנים כל מקרה לגופו, אך ניסוחו של המכתב הינו משמעותי במידה ותאלצו לפנות לערכאות המשפטיות.
.jpg)
-min(1).jpg)
.jpg)
(1).png)
