האם סבא וסבתא, אשר בתם הלכה לעולמה, יהיו זכאים לשמור על קשר עם נכדתם וזאת למרות משבר חריף אשר פרץ בינם לבין אביה של הקטינה? האם יזכה הסב להתמנות כאפוטרופוס נוסף לקטינה, או שמא בית המשפט יגן על ה"אוטונומיה המשפחתית" של האב ובתו? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה.
יש לכם שאלה?
הסב טען כי עם מותה הטראגי של בתו האהובה, נכדתו הינו הדבר היחידי שנותר לו. לדבריו, תביעתו הוגשה בשל סירובו של האב לאפשר לו לראות את הקטינה והוא נאלץ בלית ברירה לפנות לערכאות המשפטיות. האב התנגד למינוי וזאת משום שלא התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. לדבריו, הקטינה זוכה לטיפול מסור ואוהב, וניתן להתרשם בעניין זה מדו"חות הגורמים המקצועיים. האב הוסיף כי המצב אליו נקלעו המשפחות נבע מהתנהגותו של הסב והביקורת אשר הפנה האחרון כלפי יכולותיו ההוריות.
בית המשפט ביקש כי תוצג בפניו עמדתה של עובדת סוציאלית אשר תחקור את נסיבות המקרה. מחוות דעתה של העו"ס עלה כי האב מטפל בבתו באופן מסור ומספק את צרכיה הפיסיים והרגשיים. צוין גם כי ליחס דומה זוכה הקטינה ממשפחתו של האב, אצלה מתגוררים השניים. לגבי מינוי האפוטרופוס, העובדת הסוציאלית הייתה סבורה כי אין מקום להמליץ על מינוי כאמור, אך יש להורות לאב לדווח לסבים על מצבה הבריאותי של הקטינה במידת הצורך. השופטת קבעה כי למרות דבריהם הנוגעים ללב של הסבא והסבתא במהלך הדיון בבית המשפט, אין באפשרותה להיעתר לתביעה.
המסגרת המשפטית
סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, קובע כי "הורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים". הלכה פסוקה היא כי כל הורה הינו בעל זכות טבעית לחנך ולגדל את ילדו ומדובר בזכות לאוטונומיה הנובעת מקשרי הדם. סעיף 28 לחוק קובע כי במידה ואחד ההורים נפטר, האפוטרופסות על הקטין תהיה להורה השני. עם זאת, בית המשפט רשאי, במידה והוא רואה "סיבה מיוחדת לכך בהתאם לטובתו של הקטין", להורות על מינוי אפוטרופוס בנוסף להורה שנותר בחיים.
ישנם שלושה שיקולים העומדים מאחורי החלטתו של בית המשפט במקרים אלו:
- ההורה נמנע מלמלא את חובותיו האמורות כלפי הקטין, ללא סיבה סבירה.
- האפוטרופסות לקטין נשללה מההורה על ידי בית המשפט.
- אחד ההורים אינו ידוע, או שלא היה נשוי להורה השני ולא הכיר בקטין כילדו.
מדובר אפוא בהסדר אשר מתייחס למצבים בהם מתקיימות נסיבות כבדות משקל המצדיקות את התערבותו של בית המשפט באוטונומיה ובפרטיות של התא המשפחתי. נסיבות כבדות אלו לא הוכחו בפני בית המשפט במקרה דנן. השופטת ציינה כי האב מקיים את מלוא חובותיו כלפי הקטין, אפוטרופסותו לא נשללה על ידי בית המשפט, והוא היה נשוי לאם הקטינה ומכיר באחרונה כבתו.
.jpg)
.jpg)
