בית המשפט לענייני משפחה קבע כי אין לסלק על הסף תביעה נזיקית אשר הוגשה על ידי גבר כנגד גרושתו בגין בגידה בו במהלך חיי הנישואין המשותפים. מדובר בבני זוג בני העדה המוסלמית, אשר היו נשואים במשך כ-17 שנה. במהלך השנים נולדו למבקשת ולמשיב שני ילדים. המשיב הגיש כנגד גרושתו תביעה בגין "הפרת תנאי הנישואין". לטענתו, האחרונה ניהלה קשר עם גבר אחר במהלך הנישואין ועל כן נגרמו לו נזקים שונים כגון עוגמת נפש, כאב וסבל ועוד. האישה טענה כי יש לסלק את התביעה על הסף מחמת העדר עילה.
בית המשפט קבע כי סילוק תביעות על הסף ייעשה בצמצום ובזהירות ויש להורות על סילוק תביעה כאמור רק כאשר אין לתובע כל סיכוי לזכות בסעדים המבוקשים על ידו. תקנה 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כי ישנן מספר סיטואציות במסגרתן בית המשפט רשאי למחוק תובענה על הסף. במקרה דנן, בית המשפט קבע כי השאלה אשר צריכה להישאל היא – האם התובע, בהנחה שיוכיח את העובדות הנטענות על ידו, יהיה זכאי לסעד כספי? בית המשפט קבע כי בשלב זה, לא ניתן לקבוע כי תביעתו של המשיב נעדרת עילת תביעה נזיקית.
יש לכם שאלה?
"גם יחסיהם של בעל ואישה נשלטים על ידי מערכת דיני הנזיקין", נכתב בהחלטה, "אי לכך, בני הזוג אינם נהנים מחסינות בנזיקין גם כאשר מדובר ביחסים פנימיים". אכן, קביעת "ניאוף" או "בגידה" בגדר עוולת הרשלנות, וכפועל יוצא מכך זכאות לפיצויים, איננה עניין של מה בכך. בית המשפט קבע כי ייתכן וניתן לומר כי ניאוף או בגידה אינם בגדר מעשים שייעשו על ידי אדם סביר ונבון, ועל כן נראה כי אין לדחות את התביעה על הסף. כמו כן, נקבע, ייתכן וניאוף או בגידה, בתוך חיי הנישואין, מהווים פגיעה בכבוד האדם אשר מוגן מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. דהיינו, פגיעתה של האישה בבעלה לשעבר הייתה אפוא הפרת חובה חקוקה.
התביעה איננה נעדרת עילה
בית המשפט הוסיף וקבע כי המשיב יוכל להשית את תביעתו גם על דיני החוזים. נישואין הוכרו בפסיקה לא אחת כחוזה בין הצדדים. כמו כן, הוכרה גם האפשרות לתבוע בן זוג מכוח הפרת חובות חוזיות בחיי נישואין כאשר מדובר בקביעות שיפוטיות המבוססות על התנהגות בדרך מקובל ודיני תום הלב. לסיכום, בית המשפט קבע כי קיימת לגרוש עילת תביעה חוזית ונזיקית ועל כן לא תימחק התביעה על הסף.
עם זאת, בית המשפט קבע מספר סייגים לעניין זה. ראשית, נקבע כי בית המשפט לענייני משפחה רשאי לדחות את התביעה, לפי שיקול דעתו, וזאת במקום בו התביעה עלולה לערער את האיזון הרכושי בין בני הזוג או עולה חשש כי מטרתה של התביעה הינה להכניס לאיזון המשאבים את עיקרון האשם. כמו כן, נקבע כי פיצויים בגין ניאוף העולה כדי הפרת אמונים אינם יכולים להיות גבוהים מ-50,000 שקלים (כל אימת שלא הוכח נזק נפשי בלתי מוכח ובלתי הפיך). לבסוף, בית המשפט הוסיף כי תביעה בעניין זה יכולה להיות מוגשת רק לאחר התרת נישואי הצדדים או גירושיהם.
.jpg)
.jpg)
