הסכם גירושין אשר מקבל תוקף של פסק דין הינו הסכם מיוחד. פסק הדין אשר מאשר את ההסכם הינו למעשה פסק דין בהסכמה. אי לכך, ביטולו של פסק דין\הסכם זה איננו מהלך פשוט. פסק דין אשר מאשר הסכם או פשרה אליה הגיעו בני זוג במסגרת הליכי גירושין איננו כפסק דין רגיל. מדובר אפוא בפסק דין המשלב שני יסודות – יסוד הסכמי ויסוד שיפוטי. דהיינו, הסכמה בין הצדדים לגבי ההסכם המדובר, והסכמה של בית המשפט לכך כי ההסכם נערך ונחתם מתוך רצון חופשי וגמירות דעת. אדם אשר מבקש לתקוף פסק דין שניתן בהסכמה צריך לבחור באחד משני מסלולים אפשריים – תקיפת היסוד ההסכמי או תקיפת היסוד המשפטי.
יש לכם שאלה?
הכלל המשפטי הוא כי אף אם ניתן לבטל הסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין, בגין פגם בכריתת ההסכם, ינקוט בית המשפט במשנה זהירות ויבטל את ההסכם רק בהוכחת טעמים כבדי משקל המצדיקים זאת. ההלכה הפסוקה הכירה לא אחת בצורך שיש לייחס משקל ניכר לעיקרון סופיות הדיון במקרים של הסכמי פשרה שקיבלו תוקף של פסק דין, וזאת על מנת להגשים את ציפויותיהם הסבירות של הצדדים לסיום הסכסוך. כמו כן, לא ניתן לדרוש ביטול הסכם בשל סברה בדיעבד כי הפשרה אינה מוצלחת או אינה כדאית. טענה זו איננה מתיישבת עם דיני החוזים הכלליים, לפיהם פגם בכריתת החוזה איננו טעות בכדאיות העסקה.
הבעל לא העביר כספים כפי שהיה אמור
במקרה דנן, האישה לא כיוונה את טענותיו ליסוד השיפוטי של הסכם הגירושין, אלא ליסוד ההסכמי שלו. לדבריה, יש לבטל את ההסכם וזאת משום שהוסכם על הצדדים כי במעמד עריכתו יעביר הבעל 19,000 דולרים אמריקנים, והסכום לא הועבר. דהיינו, הבעל לא קיים חלקו בהסכם ועל כן דין ההסכם להתבטל.
הסכמי גירושין אינם הסכמים רגילים. מדובר בהסכמים אשר נועדו לפתור בעיות שונות שנוצרות עם פירוק התא המשפחתי. לאמור, גירושין הינה מערכת מורכבת ושלמה של חיובים והסדרים השלובים זה בזה. למעשה, לא ניתן לבטל חלקים בהסכם הגירושין למעט מקרים חריגים. חריגים אלו באים לידי ביטוי כאשר ישנן חבויות ספצפיות שניתן להפריד ולבודד אותן מההסכם.
בית המשפט קבע כי החלק אותו ביקשה האישה להפריד מן ההסכם הינו בר-הפרדה. האישה הייתה אמורה להעביר לבעלה את זכויותיה בדירה ללא תמורה, למחוק תביעות הדדיות, ולקבל סך שקלי השווה ל-19,000 דולרים אמריקנים. האישה מחקה את תביעותיה אך לא קיבלה מן הבעל את הסכום המוסכם. כמו כן, הזכויות טרם הועברו על שם הבעל. בית המשפט קבע כי הבעל אכן הפר את חיובו באי התשלום לאישה ומדובר בהפרה יסודית המבטלת את הסעיפים הרלבנטיים בהסכם. בפסק הדין נכתב כי הבעל מסר גרסאות שונות וסותרות בטענות כאילו פרע את חובו, וגרסאותיו הרבות סייעו בקבלת גרסתה העקבית והסדורה של האישה.
.jpg)
.jpg)
