קיומם של יחסי עובד ומעביד איננו עניין של מה בכך. מדובר במערכת יחסים חוזית ומשפטית המקימה זכויות וחובות כלפי הצדדים, הן האחד כלפי השני, והן מבחינת גורמים שלישיים (כגון רשויות המס). לעיתים, קיימת מחלוקת של ממש בין צדדים אשר התקשרו זה עם זה, בשאלה האם מדובר ביחסי עבודה או ביחסים מסוג אחר. מהו אפוא מעמדו של אדם הנמצא בתקופת הכשרה מקצועית או התמחות? האם עסקינן בעובד מן המניין, הזכאי לתשלום שכר וזכויות, או שמא מדובר בעובד עצמאי או משתתף חופשי? סוגיה זו מונחת לא אחת לפתחן של הערכאות המשפטיות.
יש לכם שאלה?
התשובה לשאלה האם פלוני היה עובד של אלמוני הינה קביעת מעמד אשר קרוב לסטטוס. מעמד זה איננו נקבע כפועל יוצא מהסכמת הצדדים, או בשל קביעת צד זה או אחר, אלא בהתאם לנסיבות העניין. דהיינו, הצדדים יכולים אף שלא להסכים על קיומם של יחסי עובד מעביד, אך במידה ויחסים אלו התקיימו בפועל, ייתכן ובית הדין יכיר בכך לכשיידרש.
אחד התנאים הבסיסיים וההכרחיים בהכרה בקיומם של יחסי עבודה הינו כי המטרה העיקרית אשר לשמה התקשרו הצדדים הייתה על מנת לבצע עבודה. דהיינו, המטרה העיקרית היושבת ביסודם של יחסי עובד ומעביד הינה ביצוע עבודה אשר הינו מטרה בפני עצמה ולא תוצאה נלווית של מטרה אחרת. מדובר במבחן הנקרא "מבחן ההתקשרות".
הפסיקה הכירה בשורה של מבחני עזר אשר מסייעים לבתי הדין לעבודה לבחון את סוגיית קיומם של יחסי עובד מעביד (מבחן ההשתלבות, המבחן המעורב, מבחן הפיקוח וכדומה). עם זאת, במידה ומבחן ההתקשרות לא מתקיים, אין כל משמעות למבחנים האחרים. דהיינו, מדובר במבחן על עיקרי אותו נדרש להוכיח התובע את קיומם של יחסי עובד ומעביד. לדוגמא, לא אחת נקבע, בפסקי דין שניתנו בבג"צ בבתי הדין לעבודה, כי לא התקיימו יחסי עבודה בין חייל בשירות קבע למדינה, בין שופט למדינה, בין חבר אגודה שיתופית לאגודה וכדומה. על מנת לחצות בהצלחה את מבחן ההתקשרות, נדרש התובע להוכיח כי מטרת ההתקשרות הייתה לשם יצירת יחסים משפטיים שמטרתם – העברת שירותי עבודה בתמורה.
השאלות העומדות בבסיסו של מבחן ההתקשרות הן:
1, האם המטרה אשר לשמה הצדדים התקשרו זה עם זה הייתה ליצור יחסי עובד מעביד?
2. האם אופייה של ההכשרה הינה כהכשרה המועברת במוסד לימודי, או שמא מדובר בהכשרה במסגרת יחסי עובד מעביד?
3. מהו אורך ההכשרה? מהו היקפה השבועי? האם המתמחה רשאי לעבוד במקביל להכשרה?
4. האם המעסיק מפיק רווח כלשהו מההכשרה ומהו?
5. מה הייתה כוונת הצדדים בבואם להתקשר לשם ההכשרה?
דוגמאות לפסקי דין
עובד בעל מוגבלות הועסק לשם שיקום ולא לשם עבודה:
בבע"ע 670/06 יעקב רוט נ' רם מבנים בע"מ, עסק בית הדין הארצי לעבודה בשאלה האם אדם בעל מוגבלות, אשר עבודתו במפעל הינה בשיעור של פחות מ-20% ביחס לעובד רגיל, זכאי לקבל שכר וזכויות סוציאליות מתוקף קיומם של יחסי עובד מעביד בין המפעל לבינו. בדעת הרוב בפסק דין זה נקבע – לאחר בחינת טיב הקשר, מהות הקשר ומטרת ההתקשרות – כי בין המשתקם לבין המפעל לא הייתה כל כוונה ליצור מערכת יחסי עבודה אשר שכרה בצידה. דהיינו, נקבע כי למרות שהתובע "עבד" במפעל במשך כ-10 שנים, מטרת ההתקשרות העיקרית הייתה שיקום ולא עבודה.
הכשרה מקצועית לפני ההעסקה - האם תשלום?
שאלה נוספת אותה בוחן בית הדין לעבודה היא, האם ה"עובד" אכן ביצע עבודה בפועל. עניין זה נבחן בהרחבה בבס"ק 1148/02 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' אל על נתיבי אוויר לישראל. בפרשת אל על עסק בית הדין לעבודה בשאלת יחסי עובד מעביד בין חניכים בקורס דיילי אוויר, ובין אל-על, במהלך תקופת ההכשרה בטרם העסקת התובעים כדיילים מן המניין. לאמור, האם מי שנמצא בהכשרה מקצועית הינו עובד או חניך. גם במקרה זה נקבע על ידי בית הדין כי המבחן אותו יש להעמיד במרכז הסוגיה הינו מבחן ההתקשרות, ולא המבחן המעורב (מבחן המשמש את בית הדין לעבודה כאשר אין מחלוקת לגבי ביצוע העבודה בפועל, ויש לבחון האם מדובר בעובד עצמאי או שכיר). "הכשרה מקצועית איננה מקיימת ביצוע עבודה, אשר הינה אחת מהנחות היסוד של המבחן המעורב", נקבע בפרשת אל-על, "החניך בהכשרה לומד ואינו מבצע עבודה. גם אם במסגרת הכשרתו נדרש החניך לבצע עבודה מעשית כלשהי, מדובר על פי רוב בעבודה שולית וכחלק מהכשרתו הלימודית".
הכשרה מקצועית במהלך לימודים
בעב' 1161/01 לילך מוזס ואח' נ' מדינת ישראל ואח', עסק בית הדין לעבודה בשאלה - מהו מעמדן של דיאטניות, במהלך תקופת התמחותן בבתי החולים. האם הן עובדות, אשר זכאיות לשכר מינימום וזכויות עובדים שונות, או שמא מדובר בחניכות או מתלמדות? בית הדין לעבודה יישם את התנאים העומדים בבסיסו של מבחן ההתקשרות, וקבע כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הדיאטניות לבתי החולים בהם הן הוכשרו. נקבע כי הכשרתן המקצועית של הדיאטניות נעשתה במסגרת תוכנית הלימודים שלהן. שיבוץ הדיאטניות נעשה על ידי האוניברסיטה, שולמה לאחרונות מלגה בגין ההשתלמות, ובסיום ההכשרה לא הייתה מחויבות מצד בתי החולים להעסיקן. יתרה מכך, נקבע כי הדיאטניות המתמחות לא ביצוע עבודה של ממש, אלא נדרשו ללמוד את העבודה במחלקות השונות בבתי החולים. הפעולות והמטלות של הדיאטניות נעשו תחת פיקוח ולא נעשו הן אופי של עבודה ממנה הפיק המעסיק רווח כלשהו.
לסיכום,
יחסי עובד מעביד אינם עניין של מה בכך. מדובר במערכת חוזית ומשפטית המקימה חובות וזכויות כלפי הצדדים. לדוגמא, במידה ועבודתו של העובד מסתיימת, מצידו של המעסיק, ייתכן והאחרון יחויב בתשלום פיצויי פיטורים. חשוב לציין כי ישנם מתמחים אשר זכאים לתשלום בגין עבודתם במהלך תקופת ההתמחות. לדוגמא, מתמחים בראיית חשבון או במשפטים. כמו כן, ישנן דוגמאות של מתמחים הזכאים לשכר עבודה בשלבים מסוימים. למשל, רופאים. סטודנטים לרפואה מבצעים הכשרה מעשית בסס מחלקות בבתי חולים בשנות לימודיהם החמישית, השישית והשביעית. בשנים השישית והשביעית הסטודנטים אינם זכאים לשכר, ואילו בשנה השביעית, הם מבצעים עבודה שוטפת וזכאים לתשלום.
.jpg)
-min(1).jpg)
.jpg)
.jpg)
