עובד חברת שמירה הותקף במהלך עבודתו והוגשה על ידו תביעה כנגד חברת הביטוח של המעביד. במסגרת הסכם פשרה בין הצדדים, שולמו לעובד פיצויים בסך 15,000 שקלים. חברת הביטוח פנתה למעסיק וביקשה כי ישלם דמי השתתפות עצמית. המעביד סירב וזאת בטענה כי חברת הביטוח הגיעה עם העובד לפשרה ללא ידיעתו והסכמתו. המעביד טען כי הוא לא נתן אישור לכך כפי שנדרש מכוח סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981.
יש לכם שאלה?
חברת הביטוח טענה כי המעביד מסר לה את הטיפול בתביעתו של העובד המותקף והיא ערכה בדיקה אשר ממנה עלה כי יהיה זה נכון לסיים ההליכים בדרך הפשרה. כמו כן, חברת הביטוח הוסיפה כי המעביד עודכן בנוגע למשא ומתן עם העובד ואף שלח לה מכתב תשובה המבקש לדעת את פרטי הפשרה. לטענתה, היא השיבה למעביד מכתב המפרט את הסכם הפשרה, אך האחרון לא חזר אליה בתגובה. אי לכך, ובחלוף 30 ימים, שילמה היא לעובד את סכום הפשרה.
המחלוקת בין הצדדים הייתה האם עמדה או לא עמדה חברת הביטוח בחובתה לפי תנאי סעיף 68 לחוק, והאם - במידה והתשובה לשאלה זו שלילית - האם המעביד עדיין צריך לשלם את דמי ההשתתפות העצמית. סעיף זה קובע חברת הביטוח הייתה רשאית לשלם לעובד את תגמולי הביטוח שהיא חייבת למעביד, כל אימת שהיא הודיעה על כך 30 ימים מראש והמעביד לא התנגד. בסיפא לסעיף זה ניתן הסבר בנוגע לזכותו של המעביד להתנגד לתשלום. הסדר זה נובע מהשלכות אשר יש לתשלום כלפי המבוטח כגון השתתפות עצמית.
בפסק הדין נקבע כי חברת הביטוח יידעה את המעביד לגבי העובדה שמסתמנת פשרה בין העובד לבינה. כמו כן, במכתב זה צוין במפורש כי אם ללא תתקבל הסתייגות להסכם הפשרה, תראה חברת הביטוח את עצמה כרשאית לסלק התביעה. מכאן הצדדים היו חלוקים. המעביד טען כי לאחר כשבוע הוא שלח לחברת הביטוח, בדואר רשום, מכתב בו הוא מתנגד לפשרה. חברת הביטוח טענה כי היא קיבלה את המכתב המדובר לאחר שכבר שילמה לעובד.
מבחינה מהותית - אין למעביד טענות רלבנטיות כלפי העובד
בית המשפט קבע כי חברת הביטוח לא עמדה בתנאים הדרושים לפי סעיף 68, ולא קיבלה את הסכמתו של המבוטח כנדרש לפני התשלום. עם זאת, נקבע כי המעביד ישלם לחברת הביטוח את ההשתתפות העצמית. בית המשפט קבע כי המעביד לא הוכיח שהיו לו טענות כנגד צד ג' המאיינות את חבותו לפצות את האחרון. המעביד טען כי הוא אינו אחראי לתקיפה וזאת משום שתקיפת מאבטח מהווה את "אחד מהסיכונים הכרוכים בעבודה כגון זו".
המעביד היה סבור כי המאבטח זכאי לפיצויי מהתוקף, ולא במסגרת ביטוח המעביד. בית המשפט דחה טענה זו. בפסק הדין נכתב כי תקיפתו של העובד במקרה דנן הינו "מקרה קלאסי הנובע מאופי עבודתו של המאבטח, ועל כן קמה חבות למעביד לפצותו". מדובר בפגיעה המצדיקה את הפעלת פוליסת ביטוח חבות מעבידים. במילים אחרות, העובד נפגע בעבודתו והמעביד היה חייב לפצותו במסגרת פוליסת ביטוח מעבידים. אי לכך, יש להטיל על המעביד את תשלום דמי ההשתפות העצמית.
.jpg)
