קשישים רבים בישראל, קל וחומר בשנותיהם האחרונות, מטופלים על ידי מטפלים מקצועיים. מטפלים אלו יוצרים לא אחת קשרים הדוקים עם הקשישים, הן בשל שעות הטיפול הרבות והן בזכות נוכחותם בחייהם וברגעים קשים וקלים. בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב נדרש פעם נוספת לבחון מהו הגבול הדק העובר בין השפעה חיובית להשפעה בלתי הוגנת. מדובר בהתנגדות לקיום צוואה אשר הוגשה על ידי בני משפחה כנגד זוג מטפלים שטיפל במנוחה בשנים שלפני פטירתה.
יש לכם שאלה?
המנוחה ערכה צוואה אחת בשנת 1997, במסגרתה העבירה את מרבית רכושה לקרובי משפחה. לאחר מכן, בשנת 2001, ערכה המנוחה צוואה נוספת אשר שינתה את הוראות הצוואה הראשונה מקצה לקצה. למעשה, בני המשפחה נושלו כמעט כליל מהצוואה, ואילו מרבית הרכוש הועבר לפיה לשני מטפלים.
קרובי המשפחה, אשר ייוצגו על ידי עו"ד בתיה אשורי, טענו כי מדובר בצוואה אשר נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצדם של המטפלים. בסיוע באת כוחם, הציגו קרובי המשפחה שורה ארוכה של מסמכים המעידים על שליטה מוחלטת בכספיה של המנוחה על ידי מטפליה. כמו כן, שכניה וידידיה של המנוחה, אשר הובאו לעדות מטעם התביעה, טענו אף הם כי הקשרים עמם נותקו עם הרעת מצבה הבריאותי של המנוחה (בעיקר לאחר מות בעלה). למעשה, המטפלים בודדו את המנוחה מכל מכריה, לרבות קרובי משפחתה (התובעים), וזאת תוך שהם מנצלים את תלותה ומצבה הבריאותי על מנת לזכות בנכסיה. בית המשפט קבע כי התובעים הוכיחו בפניו השפעה בלתי הוגנת מצדם של הנתבעים, ואלו לא השכילו לקעקע את הממצאים הברורים אשר הוצגו על ידי התובעים ועו"ד אשורי.
"טיפול במנוחה לשם בצע כסף"
המטפלים ניסו לטעון כי בני המשפחה לא היו בקשר עם המנוחה במהלך שנותיה האחרונות, ולמעשה נטשו אותה לאחר פטירת בעלה. לדבריהם, הם טיפלו במנוחה טיפול מסור ואוהב ועל כן אין זה אלא הגיוני שהיא ביקשה להיטיב עמם בצוואתה. בית המשפט לא קיבל טענותיהם. בפסק הדין נקבע כי הוכח שבני המשפחה סברו בתום לב כי המנוחה איננה מעוניינת בקשר עימם, וזאת מבלי שהם יודעים כי המנוחה פועלת למעשה כמצוות לבם של מטפליה ולא באופן עצמאי.
"המטפלים עברו לשלוט במנוחה והם אלו אשר גרמו לבידודה, זאת תוך כדי שהם מנצלים את היותה אישה תלותית באופיה. בצדק הגדירו בני המשפחה את התנהגותם של המטפלים כפעילות אשר יצרה סביבה סטרילית בה הם השולטים והמנווטים", נכתב בפסק הדין, "ייאמר לזכותם כי הם אכן טיפלו היטב במנוחה ודאגו לה. עם זאת, דבר זה נעשה תוך שלילת עצמאותה ורצונותיה של האחרונה, תוך ניתוקה מקרובי משפחתה, מחבריה ומכריה, ובעבור בצע כסף".
לסיכום, נקבע כי לא מדובר אפוא בקשר לגיטימי בין מטופל למטפל ואין עסקינן בהכרת תודה. הצוואה לטובת המטפלים בוטלה ואילו הצוואה הראשונה, משנת 1997, נקבעה כצוואתה הכשירה והקבילה של המנוחה. כמו כן, הוטלו על הנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 75,000 שקלים
עודכן ב: 18/07/2011