בית המשפט המחוזי ביטל צו עיכוב יציאה מהארץ אשר הוטל על תושב חוץ במסגרת הגבלות שהוטלו על האחרון מכוח תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967. מדובר בחייב בן 60, גרוש ואב לשלושה ילדים, אשר חובותיו עומדים על כ-370,000 שקלים. חובו של המבקש בתיק נשוא הבקשה הינו חוב של כ-140,000 שקלים.
יש לכם שאלה?
החייב טען כי הוא גר בהונג קונג, שם מרכז חייו ושם הוא מתפרנס ממסחר ביהלומים. לדבריו, שכרו בהונג קונג עומד על כ-3,000 דולרים לחודש ואשתו הנוכחית משתכרת אף היא כ-5,000 דולרים לחודש. לטענתו, אין הוא מנהל פעילות כלכלית בישראל ומזה 8 שנים הוא חי בהונג קונג.
כידוע, סעיפים 7א ו-7ג לחוק ההוצאה לפועל קובעים כי על החייב מוטל הנטל להוכיח את יכולתו הכלכלית העדכנית. במקרה דנן, החייב לא הציג אסמכתאות ליכולתו הכלכלית וזו לא הוכחה בפני בית המשפט. כמו כן, הובהר לאחרון כי העובדה שהוא אינו גר בישראל אינה מעניקה לו פריבילגיה בהיותו חייב סכומים ניכרים לנושיו בישראל.
לעניין ביטול ההגבלות אשר הוטלו על החייב, ובמרכזן ההגבלה לצאת מהארץ - בית המשפט קבע כי החייב לא הוכיח את יכולתו הכלכלית לרבות יכולתו לפרוע את חובו לאלתר לשם ביטול צו העיכוב. לכאורה, בנסיבות אלו היה על בית המשפט לדחות את בקשתו של החייב על הסף. עם זאת, היות ולחייב בני משפחה בישראל מדרגת קרבה ראשונה, אשר יכולים לעמוד בתשלומים החודשיים לתיק כמוצע, ונוכח העובדה שמדובר באדם העובד ומתפרנס בחו"ל, ראה בית המשפט לנכון לבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ בהתאם לתנאים הבאים: ערבים ותשלום 25,000 שקלים על חשבון החוב.
