סעיף 35 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, קובע כי דינה של הוראה בצוואה אשר מזכה אדם שלקח חלק בעריכתה (או בן זוגו) – להתבטל. עם זאת, ישנם מקרים בהם מעורבותו של נהנה מצוואה לא תעלה עד כדי עילה לביטול הצוואה ואו הוראותיה. יצוין כי נוכחות זו יכולה להיות ראיה לכאורה לקיומה של השפעה בלתי הוגנת על המצווה.
יש לכם שאלה?
במידה ונסיבות סעיף 35 התקיימו, קיימת חזקה חלוטה כי כלפי המצווה ננקטה פעולה אסורה אשר היה בה כדי לפגום ברצונו החופשי. החוק יוצר למעשה הנחה כי אדם אשר לקח חלק בעריכת הצוואה השפיע שלא כדין על המצווה. לא ניתן לסתור חזקה זו גם על ידי הצגת ראיות לכך ששלבים אחרים בהליך היווצרות הצוואה היו נקיים מכל פגם. העובדה כי הנהנה לא ערך את הצוואה, ולא היה עד לעריכתה, יכולה להעיד כי הוראות הצוואה נעשו תוך רצון חופשי. עם זאת, במידה והנהנה לקח חלק בעריכת הצוואה "באופן אחר", מתבטלת ההוראה המזכה אותו אף אם הייתה אמת.
הוראות סעיף 35 לחוק מונות שלושה סוגים של זוכים לפי צוואה אשר יש לבטל את ההוראות המזכות אותם:
- נהנה אשר היה עד לעריכת הצוואה
- נהנה אשר ערך את הצוואה.
- נהנה אשר לקח חלק בעריכת הצוואה באופן אחר.
ההבדל בין עילות הביטול והפרשנות הרחבה של לקיחת חלק בעריכת הצוואה "באופן אחר"
שתי עילות הביטול הראשונות הינן ברורות וזוכות לפרשנות דווקנית. לעומת זאת, עילת הבטלות השלישית הינה רחבה יותר וגדריה נותרו גמישים. בשורה של פסקי דין אשר ניתנו בעניין זה בבית המשפט העליון, נקבע כי היות ותוצאותיה של עילת הביטול השלישית עלולות להיות קשות, יש לבחון אותה באורח דווקני ועל דרך הצמצום. עם זאת, לצד גישה זו קיימת בפסיקות בית המשפט העליון גם מגמה הפוכה המבקשת לכאורה להרחיב מעט את המסגרת הפרשנית הנוגעת לעילת ביטול זו.
בע"א 5869/03 נילי חרמון נ' בנימין גולוב פ"ד נט(3), 1, ציין כב' השופט רובינשטיין, כי עילת הבטלות השלישית מנוסחת באופן המאפשר לכלול בגדרה מגוון של מצבים. לדידו של השופט רובינשטיין, עילה זו אינה כובלת את בית המשפט ברשימה סגורה של מעשים פסולים. בע"א 433/77 אליקים הררי נ' מרים הררי פ"ד לד(1), 776, נקבע כי יש לפרש את המונח "לקח באופן אחר חלק בעריכתה" באופן גמיש והוא מתמלא בתוכן בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה.
הנהנה סייע להעביר את דבר הצוואה לעורך דין, האם מעורבות אסורה?
בפרשה אחרת נפסק כי נטילת חלק בהכנת צוואה ובתכנונה הינה בגדר נטילת חלק בעריכתה. לא מדובר רק בשותפות לניסוח הצוואה (אשר נופלת בגדרי עילת הבטלות) אלא גם בנטילת חלק בשלב אחר של הכנת הצוואה. השופט ריבלין התייחס גם לעניין נוכחות הנהנה עצמו בעת עשיית הצוואה. "נוכחות הנהנה איננה בהכרח מלמדת על מעורבותו של האחרון עד כדי נטילת חלק בעריכת הצוואה", כותב ריבלין, "יש לבחון את נסיבות המקרה הנדון, גם לגבי השלבים אשר קדמו לעריכת הצוואה וגם בשלב החתימה". לדוגמא, ייתכן והמצווה ערך את צוואתו מבעוד מועד, והנהנה רק סייע לו להתקשר עם עורך דין בפניו תיערך הצוואה בפועל.
העובדה כי הנהנה הזמין את עורך הדין אשר ערך את הצוואה, ואף שילם את שכר טרחתו ומסר לו את תוכנה של הצוואה, אינה מעידה כי מדובר בנטילת חלק פסול בעריכת הצוואה. ביצוע שליחות על ידי הנהנה, עבור המצווה ומטעמו, איננו חלק מעריכת הצוואה. דברים דומים נאמרו גם על ידי הנשיאה דורית בינייש בע"א 2500/93 שטיינר נ' המפעל לעזרה הדדית של ארגון עולי מרכז אירופה ואח', פ"ד נ(3) 338. בפסק דין זה נקבע כי העובדה שהנהנית מן הצוואה הביאה את המנוחה לעורך דין אשר טיפל בעבר בעניינה, ואף עסק בנכסים הקשורים בצוואה, אינה מעידה על נטילת חלק בעריכת הצוואה.
יצוין כי במידה והשלוח מגלה "פעילות רבה מדי", ייתכן ומשימתו תחרוג משליחות גרידא ותעבור את הגבול להיות חלק מעריכת הצוואה. בית המשפט בוחן האם נוכחותו של הנהנה בעת עריכת הצוואה הייתה פעולה מכנית של העברת רצון המצווה, או שמא נכנס הנהנה בנעלי מוציא, מביא, מלבן ומסביר רצון המצווה.
היוועצו עם עורך דין
במידה וקיים חשש כי צוואה מסוימת מוטת לטובת אדם אשר היה חלק מעריכתה, מומלץ לפנות בהקדם לעורכי דין העסוקים בתחום זה. חשוב לדעת כי מימד הזמן הינו עקרוני שכן התנגדות לצוואה באיחור עלולה לאיין את יכולתם של המתנגדים למנוע את חלוקת הרכוש כאשר היא אינה צודקת. מן העבר השני, במידה ונטען כנגדכם כי נטלתם שלא כדין חלק בעריכת צוואה, וכל פעולותיכם לא היו אלא כדי לסייע בכנות ובתום לב למנוחה, כדאי לפנות לקבלת ייעוץ משפטי. דיני הירושה והוראות חוק הירושה בנוגע לצוואות, כמו גם הפסיקה העניפה בתחום זה בבתי המשפט בערכאות השונות, הופכת את העניין לסוגיה משפטית מורכבת ורגישה.
.jpg)
-min(2).jpg)
