בני זוג שכרו דירה לשנה כאשר בחוזה השכירות נותרה פתוחה עבורם האופציה להאריך את המגורים במקום בשנה נוספת. השוכרים לא עמדו בתנאי האופציה, לא הודיעו על רצונם להארכת החוזה בכתב ולא אפשרו לבעל הבית לבצע תיקונים שונים בנכס. אי לכך, בעל הדירה טען כי הנתבעים הפרו את החוזה וגרו בדירה שנה שלמה מעבר לחוזה החתום. בני הזוג טענו, מנגד, כי בעל הדירה נתן את הסכמתו למגוריהם בעל פה.
יש לכם שאלה?
התובע השכיר את הדירה אשר בבעלותו לנתבעים לשנה עם אופציה לשנה נוספת. האופציה, לפי החוזה, הייתה תלויה בתנאים שונים כגון עמידה בתנאי השכירות והודעה על רצון לממש האופציה בכתב, כחודשיים לפני תום השנה. כמו כן, צוין כי בעל בית רשאי שלא להעניק את האופציה במקרה של רצון למכור את הדירה.
התובע טען בבית המשפט כי בני הזוג לא הודיעו לו כלל על רצונם לממש את האופציה ואף לא אפשרו לו לתקן נזילה במרפסת (זאת למרות שהודעה ניתנה על ידו בעניין זה שישה ימים מבעוד מועד). לטענתו של התובע, בני הזוג הפרו בכך את תנאי ההסכם אך לא הסכימו לפנות הדירה אלא כעבור שנה. בכתב התביעה עתר בעל הבית פיצויים בסך 50 דולרים בעבור כל יום נוסף ובסך הכל כ-73,000 שקלים. כמו כן, התובע טען כי הוא זכאי ל-4,000 שקלים עבור דמי שכירות ראויים בכל חודש ובסך הכל 48,000 שקלים נוספים.
האם האופציה הוארכה בטלפון?
הנתבעים טענו כי במהלך שתי שיחות טלפון שונות, שנערכו שלושה חודשים לפני תום החוזה, הם הודיעו לבעל הבית על רצונם לממש את האופציה. כמו כן, לטענתם, הנתבע ניסה להיכנס ללא רשות לדירה. בני הזוג הוסיפו כי המועד לתיקון הנזילה לא היה נוח עבורם בשל מבחן של אחד מהם באוניברסיטה. בית המשפט קבע כי דין התביעה להתקבל.
בפסק הדין נכתב כי השוכרים לא היו רשאים להאריך את תקופת השכירות ולא נעשתה על ידם פנייה בכתב כאמור בחוזה. כמו כן, מניעת כניסתו של בעל הבית לתיקון הנזילה היוותה הפרה של חוזה השכירות. טענות השוכרים בדבר הארכת החוזה בעל פה, וויתור מצידו של בעל הבית על המסמך בכתב, נדחו בבית המשפט. בפסק הדין נקבע כי התובע טען, וטענתו זו לא נסתרה, כי הוא היה מעוניין למכור את הנכס ועל כן לא הסכים להארכת החוזה.
לא ניתן כל חיזוק לטענות ההסכמה בעל פה מצד התובע. יתרה מכך, בשל התנהלות הצדדים, קבע השופט, ספק אם הסכמה בעל פה הייתה גוברת במקרה דנן על הסכמה בכתב. סירובם של הנתבעים לאפשר את תיקון הנזילה היווה אפוא הפרה יסודית מצידם של ההסכם.לסיכום, נקבע כי התובע זכאי לתשלום 50 דולרים בגין כל יום נוסף, וזאת על פי המוסכם בחוזה. כמו כן, הנתבעים חויבו גם בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דינו של התובע בסך 9,500 שקלים.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
