מעסיקים רבים בישראל נעזרים בשירותיהם של עובדים זרים. עובדים זרים מועסקים כיום בענפים שונים כגון חקלאות, מסעדנות, מלונאות, ניקיון ועוד. היות ולא מדובר באזרחים ישראלים, העסקתם של עובדים אלו תלויה באישורים המתאימים. האם במקרה בו המעסיק איננו מצליח לחדש את אשרת העבודה של העובד הזר, מחויב הוא בתשלום פיצויי פיטורים?
בדומה לעובדים אחרים במשק הישראלי, גם עובדים זרים אשר מועסקים במקום עבודתם שנה לפחות, והמעביד מחליט כי הוא אינו מעוניין בשירותם עוד, זכאים לפיצויי פיטורים. עובדים זרים זכאים לפיצויי פיטורים במקרים של פטירת המעסיק (לדוגמא, בענף הסיעוד), מעבר המעסיק לבית אבות, הרעה מוחשית בתנאי עבודתם (למשל, הלנת שכר), אי חידוש ויזה, לידה וכדומה. אופן חישוב פיצויי הפיטורים נעשה על בסיס שכרו החודשי של העובד (כאשר מדובר בעובד סיעודי, השכר כולל גם דמי כיס) וכל אימת שפיצויי הפיטורים אינם נמוכים משכר המינימום כפול שנות העבודה (לרבות שנה חלקית).
יש לכם שאלה?
בפסק דין אשר ניתן במרץ 2005, בע"ע 1179/04 דודאי ואח' נגד סטיקה ניקולאי, עסק בית הדין לעבודה בעובד זר רומני אשר עבד אצל בני זוג אזרחים ישראליים במשך מספר שנים. המשטרה עצרה את התובע ביוני 2001 והזמינה את מעסיקו לתחנת המשטרה. בתחנת המשטרה הודיעו השוטרים למעסיק כי העובד הזר איננו מחזיק באשרת שהייה בתוקף.
אשרה לא חודשה מחוסר יכולת
המעסיק ביקש מהמשטרה חודש לנסות ולהאריך את אשרת השהייה של התובע. במשטרה נאמר למעסיק כי במידה והוא לא ישכיל להציג בפניהם אשרה תקפה וכשרה, ייאלץ העובד לעזוב את ישראל. המעסיק לא הצליח במשימתו והודעה על כך נמסרה לעובד בסמוך לסיום החודש.
בתגובה, העובד ברח באותו הלילה או ביום למחרת. בית הדין ראה בהודעתו של המעביד לעובד, בנוגע לאי הצלחתו להשיג אשרת עבודה, כהודעת פיטורים (וזאת בשל ההתחייבות בפני המשטרה להשיג אשרה כאמור). בפסק הדין נכתב כי הודעה זו אשר ניתנה לעובד על ידי המעסיק מהווה גושפנקא לכך שהוא אינו מתכוון להמשיך ולהעסיקו. אי לכך, המעביד חויב בתשלום פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת לעובד הזר.
אשרה לא חודשה במתכוון
בפסק דין אחר, אשר ניתן ביולי 2007 בעב' (ת"א) 2006/03 הייזל ברבו נ' אשר ושרה ביתן, עסק בית הדין לעבודה בתביעתה של אזרחית פיליפינית לפיצויי פיטורים. התובעת הועסקה אצל הנתבעים בתור מטפלת של ילדם ועבודתה נמשכה מספר שנים. בכל שנה היו מאשרים הנתבעים את אשרת העבודה של התובעת. בשלב מסוים העובדת הודיעה למעסיקתה כי היא שוקלת לעזוב את העבודה אך צעדים בכיוון זה ללא ננקט על ידה.
הנתבעים חששו כי התובעת תעזוב את העבודה ואו תסתובב עם אשרת שהייה על שמם בישראל, הוחלט על ידם שלא להאריך את עבודתה בשנה נוספת. בית הדין לעבודה קבע כי אי הארכת אשרת השהייה במקרה מקימה לעובדת זכות לקבל פיצויי פיטורים מהנתבעים. בפסק הדין נקבע כי העובדה שהעובדת העלתה בפני הנתבעת את רצונה (הלכאורי) לעזוב את העבודה לא יכולה להביא למסקנה כי מדובר בהתפטרות. אי הארכת אשרת העבודה של התובעת במקרה זה הפכה אותה מעובדת חוקית לעובדת בלתי חוקית ובנסיבות אלו נמנע מהאחרונה לעבוד בישראל כלל – הן בביתם של הנתבעים והן בכל עבודה אחרת.
לסיכום,
זכויותיהם של עובדים זרים אינם פוקעות עם פקיעת ויזת העבודה שלהם. במקרים בהם ניתן היה לצפות מהמעסיק לעשות יותר על מנת לחדש את אשרת העבודה של העובד, ומעשים אלו לא נעשו על ידו, חזקה עליו שהתכוון לפטר את העובד עם סיום אשרתו. במקרים בהם המעסיק לא הצליח לחדש את אשרתו של העובד, והלה מוכן להמשיך ולעבוד באופן בלתי חוקי, לא קיימת חובה למעסיק המסרב לסידור זה לשלם פיצויי פיטורים לעובד. בכל מקרה, במידה ואתם נמצאים במצב בו עבודתו של עובד זר המועסק אצלכם עומדת להסתיים, או כאשר אשרת השהייה של העובד נגמרה ואתם תוהים כיצד לפעול, מומלץ לפנות לעורכי דין העוסקים בתחום זה.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
(1).png)
