רבים מאזרחי ישראל משרתים בצבא הגנה לישראל החל מגיל 18 למשך שנתיים (בנות) או שלוש (בנים). היות והצבא הינו חובה חברתית וחוקתית, זכאים עובדים אשר נאלצים להתפטר בגין התגייסות לשירות צבאי - לפיצויי פיטורים. האם כאשר החייל חוזר לעבוד בעסק לאחר ההתפטרות, בעקבות תנאי שירות נוחים, נשמטת זכותו לפיצויי פיטורים? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית הדין לעבודה.

 

יש לכם שאלה?

פורום זכויות עובדים

פורום פיצויי פיטורים

פורום בית הדין לעבודה

פורום דיני עבודה

 

מדובר בתובעת אשר טענה כי קיימת לה זכות לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 11(ג)(1) לחוק פיצויי פיטורים. לטענתה, היא התפטרה בסמוך לפני גיוסה לשירות סדיר ועל כן יש לראות את התפטרותה כהתפטרות בדין מפוטר. הנתבעת טענה כי הואיל והתובעת חזרה לעבוד לאחר גיוסה, וזאת משום תנאי שירותה אפשרו זאת, אין היא זכאית לפיצויי פיטורים. יצוין כי תשעה ימים לאחר ההתפטרות, חזרה התובעת לעבוד בנתבעת תקופה נוספת (במקביל להיותה חיילת). הנתבעת טענה כי מדובר בשתי תקופות עבודה רצופות לפי סעיף 2(9) לחוק פיצויי פיטורים. סעיף זה קובע כי רציפות בעבודה לא תיפסק גם אם חלה בה הפסקה ארעית ללא ניתוק יחסי עובד מעביד או הפסקה תוך ניתוק יחסי מעביד של לא יותר מחצי שנה.


הנתבעת הוסיפה כי וותק של חייל משוחרר אשר חוזר לעבודתו לאחר שירות צבאי, לפי חוק חיילים משוחררים, נשמר החל מיום תחילת עבודתו באותו מקום לפני גיוסו. דהיינו, מכאן ניתן להסיק כי הוותק נשמר לעובד במהלך שירותו הסדיר. הנתבעת טענה כי התובעת לא עמדה על תשלום פיצויים לאחר התפטרותה הראשונה, וזאת בכדי לצבור וותק וזכויות הנובעות מכך. דהיינו, מבחינת זכויות הוותק, לא מדובר בשתי תקופות שונות. עם זאת, כאשר עסקינן בפיצויי פיטורים, או אז נטען כי שתי תקופות העבודה לא אחת הן.

 

סעיף 2 - לא לגרוע זכויות אלא להוסיף


בית הדין לעבודה קבע כי התובעת אכן זכאית לפיצויי פיטורים עבור תקופת עבודתה הראשונה. הוראות החוק הינן מפורשות - "עובד אשר התפטר בסמוך לפני שהתגייס לשירות סדיר, ובשל אותו תנאי, רואים את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורים". בית הדין קבע כי החוק הינו מפורש והעובדות מוסכמות על הצדדים – התובעת התפטרה לרגל גיוסה. אי לכך, זכאית היא לפיצויים. טענותיה של הנתבעת לרציפות בתקופת העבודה נדחו בבית הדין לעבודה.

 

סעיף 2 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי הוראותיו תקפות לגבי סעיף 1 לחוק (פיטורים במובן ה"קלאסי", כאשר המעסיק מפטר את העובד). עם זאת, התובעת לא טענה לזכאות לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 1 לחוק אלא מכוח סעיף 11 (התפטרות עובד בשל נסיבות אשר מונעות ממנו להמשיך ולעבוד במקום העבודה).


"מטרתו של סעיף 2 לחוק", נכתב בפסק הדין, "אינה לגרוע מזכותו של עובד בהתפטרות בדין מפוטר או בפיטורים לפי סעיף 1 לחוק". למעשה, סעיף זה נועד רק להוסיף על זכויותיו של העובד, ולא לגרוע זכויות ממנו. דהיינו, סעיף 2 אינו יכול להביא למצב שבגינו ישללו מעובד פיצויי פיטורים המגיעים לו מכוח הוראת חוק מפורשת.