עובד אשר היה מועסק בחברה בתחום הבורסה וההשקעות פוטר מעבודתו. בעקבות פיטוריו, הגיש התובע תביעה לפיצויים מהחברה המפטרת. בכתב התביעה עתר התובע לפיצויי פיטורים, זכויות שונות והפרשי שכר. החברה הגישה תביעה קיזוז כנגד התובע, בסך של כ-300,000 שקלים, וטענה כי ככל שיפסקו עבור התובע פיצויים, יש לקזז סכום זה מזכייתו.


החברה טענה כי היא זכאית לקזז את הסכומים האמורים, וזאת משום שהתובע, לאחר עזיבתו, גרם לה לנזקים כספיים של ממש. לטענתה, התובע שידל שורה של לקוחות לעבור לנהל תיקיהם בחברה אחרת. החברה הוסיפה כי שידול זה נשא פרי ולקוחות רבים הפסיקו את פעילותם אצלה. לדבריה, כתוצאה מכך היא הפסידה ומפסידה את דמי הניהול והעמלות אשר היו מתקבלים מלקוחות אלו. סכום הפיצויים אותו ביקשה החברה לקזז היה שווה לערך שלוש שנים של טיפול בלקוחות שעזבו אותה, וזאת על בסיס העמלות ודמי הניהול ששולמו על ידי לקוחות אלו בין השנים 1996-1998.

 

יש לכם שאלה?

פורום זכויות עובדים

פורום פיצויי פיטורים

פורום בית הדין לעבודה


בית הדין לעבודה קבע כי יש לדחות את טענת הקיזוז. בפסק הדין נכתב כי טענות החברה נדחות וזאת מחמת מספר טעמים – אי תיעוד המוכיח את סכום העמלות שנגבו מלקוחות אלו בפועל (בשנים שלפני פיטורי התובע), העדר הוכחה בדבר מספר הלקוחות אשר עזבו בשל שידוליו של התובע, העדר נתונים בנוגע להפקת רווחים מהלקוחות הספציפיים, וקושי לגזור גזירה שווה בין ההכנסות בעבר מפעילות הלקוחות לבין הכנסות עתידיות שאמורות להתקבל.

 

חברות בענף זה מנהלות פעילות דינאמית ובלתי צפויה - לא הוכח הנזק


חברות העוסקת בבורסה, נכתב בפסק הדין, הן חברות המעניקות פעילות לקוחות דינאמית הנתונה לשינויים (לדוגמא, אירועים פוליטיים, תנודות בבורסות בעולם וכדומה). כמו כן, הבורסה ושוק ההון מושפעים מתמורות במצבים פוליטיים, ביטחוניים ומדיניים. אי לכך, אין כל וודאות לכך כי הלקוחות המדוברים היו נשארים לקוחות הנתבעת במשך שלוש שנים לעתיד, ולא נמנע שהם היו עוברים לניהול במקום אחר, גם ללא קשר לתובע.


בית הדין הארצי לעבודה דן בעבר בטענת הקיזוז בנוגע לתחרות בלתי הוגנת (ברע"א 5768/94 א.ש.י.ר יבוא, יצור והפצה בע"מ - פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ (פ"ד נב (4) 289)). בפסק דין זה עסק בית הדין לעבודה בסוגיות כגון הקמת עסק מתחרה על ידי עובד לשעבר, שימוש במידע פנימי של עובד לשעבר באופן הפוגע בחברה קודמת בה היה מועסק, חובות תום הלב והאמון בין מעביד ועובד לאחר סיום יחסי עבודה וכדומה.


במקרה דנן, נקבע כי הוכח ללא ספק שהתובע גרם למעבר של לקוחות מהנתבעת לחברה חדשה. האם מדובר אפוא בפעולות בלתי הוגנות, וזאת בהתחשב בכך שחוזה עבודה בין הצדדים לא כלל כל תניות והגבלות עיסוק לאחר תקופת העבודה? ניתן היה לקבוע, לכאורה, כי אם החברה הייתה סבורה שראוי להגן על האינטרס שלה בתום ההעסקה, הדברים היו מוצאים ביטוי בהסכם ההעסקה.

 

עם זאת, בית הדין הארצי ציין כי הוא פטור מלעסוק בסוגיה זו, וזאת משום שהחברה הנתבעת לא הוכיחה את שיעור הנזק. לסיכום, טענת הקיזוז של הנתבעת נדחתה ובית הדין הארצי קבע כי העובד יהיה זכאי למלוא הפיצויים אשר יפסקו עבורו בגין תנאי העסקתו ונסיבות סיום העבודה.