"אם היא אינה רוצה לחיות עימי, שלא תחיה בכלל", אמר החשוד ברצח סבטלנה נוסינבסקי, עולה חדשה מאוקראינה, תושבת נצרת עלית אשר נרצחה בחניון המפעל בו עבדה. חטאה של המנוחה במקרה זה, על פי החשד, היה רצונה לשוב לחיק בעלה ובנה ולהפסיק את הרומן מחוץ לנישואים אותו ניהלה עם החשוד ברצח.

 

אלימות כנגד נשים, אשר מתחילה עם אלימות מילולית, ממשיכה באלימות פיסית ומגיעה אף לרצח, הפכה לצערנו לתופעה נפוצה בנוף הישראלי. נוסינבסקי איננה האישה הראשונה אשר נרצחת בישראל על רקע רומנטי.

 

בתחילת חודש אפריל הצטרפה ענבל חן, צעירה כבת 30, למעגל הנשים אשר נקטלו על ידי בן זוגם. במקרה זה, חן נמצאה ללא רוח חיים בדירתה, כאשר על גופה סימני דקירות. בעלה, אשר ניסה להתאבד על ידי בליעת כדורים, אף הזעיק למקום את כוחות ההצלה. חייו של הבעל ניצלו והוא נעצר בחשד לרצח אשתו. מאז תחילת שנת 2011, נרצחו בישראל 11 נשים בגין אלימות בתוך המשפחה.


תופעת האלימות כנגד נשים הפכה למכת מדינה של ממש. סקר אשר נערך באוניברסיטת חיפה בשנת 2002, ביוזמת משרד העבודה והרווחה, קבע כי מדי שנה סובלות כ-140,000 נשים בישראל מעבירות אלימות ו-13% מהנשים במדינה סובלות מאלימות כלפיהן בצורה זו או אחרת.


יתרה מכך, כנגד הסקר יצאה ביקורת מצד ארגוני נשים וזכויות אדם הטוענים כי מספרן של הנשים המוכות בישראל עומד על כ-200,000 ואף יותר. כמו כן, ארגונים אלו טוענים כי כל אשה שביעית בישראל סובלת מאלימות כלפיה. בשנת 2003 נפתחו במשטרת ישראל 19,615 תיקים בגין עבירות בין בני זוג כאשר כ-51% נפתחו בגין תקיפה וחבלה. יש הטוענים כי אלימות כנגד נשים גורמת ליותר פגיעות בריאותיות ומקרי מוות מתאונות דרכים או מחלת הסרטן.


שיקולי ענישה בגין אלימות נגד נשים


בתי המשפט רואים בחומרה רבה תופעות של אלימות במשפחה בכלל, ואלימות כנגד נשים ובנות זוג בפרט. בבוא בית המשפט לגזור את דינו של אדם אשר הורשע בעבירות אלימות בתוך המשפחה, הלכה פסוקה היא כי עליו לגזור עונש משמעותי ומרתיע. שיקולי הענישה במקרים אלו הינם אופייה של האלימות, נזקי הגוף והנפש אשר נגרמו לאישה (ולילדים) בגין האלימות, עברו של הנאשם (האם לנאשם עבר פלילי, קל וחומר בעבירות אלימות), חומרת המעשים, משך תקופת המעשים (האם מדובר באירוע חד פעמי או במסכת התעללות לאורך שנים), תלונות קודמות של אלימות כנגד האישה ועוד.


בית המשפט נוטה לבחון לקולא את סיכוייו של הנאשם להשתקם לאחר הרשעתו ואת נסיבותיו האישיות (לדוגמא, מצב בריאותי בלתי תקין וכדומה). בשום פנים ואופן לא יתייחס בית המשפט לקולא לטענה בסגנון "למכות הייתה סיבה". טענות של אלימות בגין בגידה, הקנטה, רצון להתגרש וכדומה, אינן מתקבלות כטיעונים לגיטימיים בהכרעת הדין ובגזר הדין. להלן דוגמא לגזרי דין בגין אלימות כנגד נשים.


מאסר עולם לאחר רצח בגין בגידה – למרות טענת אי שפיות


בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר במאי 2009 עונש מאסר עולם על חיים שפירוב, וזאת לאחר הרשעתו ברציחת אשתו נטליה. הרוצח טען בבית המשפט כי בעת המעשה הוא לא שלט במעשיו וזאת משום שחמתו בערה בו לאחר גילוי בגידתו בו. הנאשם הוסיף כי המנוחה הייתה מסתובבת בלילות מבלי לעדכן אותו, מדברת אליו במילים לא יפות ומקניטה אותו (בעיקר בגין "חוסר יכולתו להרוויח פרנסתו"). בית המשפט דחה את טענות הנאשם וקבע כי יש להרשיעו ולגזור עליו מאסר עולם.


מאסר עולם לגבר אשר לקה ב"דילוז'יית קנאה" והצית את אשתו


בני הזוג לריסה דוידוב ואיבטור אבשלומוב ניהלו מערכת יחסים זוגית במשך 14 שנה. בעקבות רצונה של דוידוב להיפרד, ובשל חשדותיו של אמבשלומוב כי בת זוגתו בוגדת בו, החל הגבר לסבול מהפרעה נפשית חמורה הקרויה "דילוז'יית קנאה". בינואר 2008 רצח אבשולומוב את בת זוגו לשעבר על ידי שפיכת נוזל דליק עליה והצתתה.

 

בעקבות האירוע הוגש כנגד הגבר כתב אישום בגין רצח. הנאשם ועורכי דינו טענו כי הוא סובל מהפרעה נפשית חמורה ואין להטיל עליו אחריות למעשיו בעת ביצוע הרצח. הפסיכיאטר המחוזי הורה לבדוק את הנאשם במרכז הרפואי "באר יעקב" על ידי שני פסיכיאטרים מומחים. הללו קבעו כי "הנאשם אכן סובל מהפרעה נפשית חמורה - דלוזית קנאה. עם זאת, על אף ההפרעה, הנאשם מסוגל לעקוב ולהבין את הליכי המשפט, מבין את מהות האשמה והעונש, ומסוגל לקבל סעד משפטי מסנגוריו". בית המשפט גזר על הנאשם מאסר עולם.

 

ארבע שנות מאסר בפועל בגין איומים ותקיפה אשר גרמה לחבלה של ממש

 

במשך מספר שנים תקף הנאשם כמה פעמים את אשתו ואת בתו הקטינה. במקרה אחד גרמה האלימות לשבר בידה של האישה, במקרה אחר הפליא הנאשם את אגרופים בבטנה של המתלוננת, ובמקרה נוסף הוכתה האישה עד זוב דם במכות חגורה ברגליה. השופט סעב כתב בגזר הדין – "כידוע, ביתו של האדם מבצרו, התנהגות הנאשם, חמורה ונבזית היא, שעה שהיא הפכה את בית המשפחה מבית ששומר ומגן על המתלוננת והבת, לבית בו מרחפות אווירות האימה והפחד מהנאשם האלים". בית המשפט גזר על הנאשם עונש של 48 חודשי מאסר בפועל.