יחסי עובד מעביד - קבלני משנה אשר היו מועסקים בתחילה כשכירים

שאלת קיומם של יחסי עובד מעביד מונחת לא אחת לפתחם של בתי הדין לעובדה. יחסי עבודה מקימים בין המעסיק לעובדיו חובות וזכויות שונות אשר ניתן לתבוע אותם מאוחר יותר בערכאות המשפטיות. לדוגמא, הפסקת התקשרות עם עובד שכיר לאחר תקופה מסוימת מזכה את האחרון בפיצויי פיטורים. לעומת זאת, הפסק עבודה עם קבלן חיצוני איננה גוררת פיצויי פיטורים מצד מקבל השירות.

סוגיה שזהו עניינה נדונה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. במקרה זה דובר על תובעים אשר טענו כי הם היו מועסקים בתור שכירים במשך מספר חודשים, ואז הפכו לקבלני משנה עצמאיים.

יש לכם שאלה?

פורום זכויות עובדים

פורום דיני עבודה

התובעים טענו כי הם עבדו במשך כשבעה חודשים בתור שכירים בנתבעת, ואז הפכה עבודתם לעבודת קבלני משנה. הנתבעת טענה, לעומת זאת, כי התובעים היו מועסקים אצלה בתור קבלני משנה בכל תקופת ההתקשרות. כמו כן, נטען כי עבודתם של התובעים הייתה לקויה וכי הם גרמו לנתבעת נזקים שונים. התובעים הציגו בפני בית הדין לעבודה, כרטסת אשר מסכמת את שעות עבודתם עבור הנתבעת. הנתבעת טענה כי כרטסת זו אינו מעידה על יחסי עובד מעביד ומדובר לכל היותר בפיקוח לצורך הנהלת חשבונות.

מנהל הנתבעת העיד בבית הדין כי הוא מנפיק תלושי משכורת עבור קבלנים שאינם רשומים. לטענתו, תלוש המשכורת הנ"ל כולל את התשלומים השונים לרשויות המס והוא מקוזז עם השכר המגיע לקבלן עבור עבודתו. למעשה, המחלוקת העיקרית בין הצדדים הייתה – האם התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובעים לנתבעת, אם לאו.

האם יש להכיר ביחסי עובד מעביד?

בית הדין לעבודה קבע כי דין התביעה להתקבל. ראשית, התובעים התקבלו לעבודה על ידי הנתבעת והשתלבו בעיסוקה באופן מלא. מנהל הנתבעת אף העיד כי התובעים היו כפופים לנתבעת באומרו כי הוראות כלליות לגבי הצרכים בבניין הגיעו ממנו, והוראות מפורטות יותר ניתנו על ידי מנהל אתר הבניה בשטח.

הנתבעת טענה כי העבודה באתר הבנייה הייתה כפופה למנהל האתר ולא למי מטעם החברה. עם זאת, דברים אלו ישבו בסתירה לעדותו של מנהל האתר, אשר טען כי כאשר הייתה עולה תלונה בנוגע לתובעים, היה הוא פונה למנהל הנתבעת. דהיינו, מנהל הנתבעת היה אחראי על ביצוע העבודה כנדרש על ידי התובעים, וזאת כלפי צד שלישי.

החומרים לביצוע העבודה סופקו לתובעים על ידי הנתבעת. הנתבעת הוסיפה כי התובעים עסקו בכלים השייכים להם. טענה זו נדחתה בבית הדין לעבודה. הלכה פסוקה היא כי גם עובדים שכירים משתמשים לעיתים בכלים פרטיים שלהם, וכל אימת שלא מדובר בכלים כבדים ומורכבים, אין הדבר מעיד בהכרח על היות העובד עצמאי.

לגבי תלושי השכר, בית הדין לעבודה ציין כי התלושים כללו שכר קבוע ולא שכר על פי תפוקה או עמידה במשימות שונות. תלושי שכר זהים האחד לשני, מחזקים אף הם את הטענה כי מדובר בעובדים שכירים. זאת ועוד, תלושי השכר כללו תשלומים שונים לרשויות המס (ביטוח לאומי, מס הכנסה ומס בריאות). בית הדין לעבודה קבע כי אין זה הגיוני להניח שהנתבעת תשלם מיסים אלו עבור התובעים, וזאת כאשר אין עליה כל חובה לעשות כן. כמו כן, תשלום המיסים המדווח בתלושי השכר מעיד על אמינותם של תלושים אלו.