.JPG)
עבירת רצח הינה אחת מהעבירות החמורות ביותר שניתן לבצע. מדובר בעבירה במהלכה נוטל אדם את חייו של אחר, וזאת מתוך כוונה תחילה או במזיד. אי לכך, העונש המוטל על אדם אשר מורשע ברצח הינו אחד - מאסר עולם. עם זאת, ישנם מקרים בהם יהיה ניתן להטיל על נאשם עונש מופחת וזאת בגין נסיבות אישיות כגון אי שפיות, הגנה עצמית וכדומה. סוגיה זו עולה מדי פעם לכותרות. דוגמא לכך ניתן לראות בפרשת רצח ילדי משפחת בן דרור על ידי אביהם. מדובר במקרה טראגי במהלכו רצח אדם אשר היה מסוכסך עם גרושתו, את שלושת ילדיו, בני 5, 8 ו-12.
יש לכם שאלה?
בדיון בנוגע לפרשת הרצח של שלושת ילדי משפחת בן דרור, טענו הבוקר (10.4) עורכי דינו של הנאשם כי לא יסתמכו על הגנת אי שפיות בעת ביצוע הרצח. עורכי הדין, עם זאת, סבורים כי ניתן יהיה להטיל על מרשם אחריות מופחתת וזאת מכיוון שהוא עדיין מאובחן על ידי פסיכיאטר וסביר להניח שהוא סובל מהפרעה נפשית חמורה.
מהי עבירת הרצח?
עבירת רצח הינה עבירה לפי סעיף 300 לחוק העונשין. עסקינן בעבירה אשר לצידה עומד עונש מאסר עולם בלבד. על פי החוק, רצח מוגדר באופן הבא:
- אדם גרם במזיד, במחדל או במעשה אסורים למות אימו, אביו, סבתו או סבו.
- גרימה למותו של אדם בכוונה תחילה.
- גרימה במזיד למותו של אדם תוך כדי ביצוע עבירה או תוך כדי הכנות לביצוע העבירה או הכנות להקל על ביצועה.
- גרימה למותו של אדם בעת ביצוע עבירה אחרת, וזאת כדי להבטיח לעצמו או למשתתף אחר בעבירה שבוצעה הימלטות מעונש או בריחה.
מאסר עולם באופן מוחלט, האמנם?
סעיף 300 לחוק העונשין קובע כאמור יש להטיל עונש אחד בלבד בגין עבירת רצח – מאסר עולם. עם זאת, בשנת 1995 נכנס לתוקפו תיקון 44 לחוק ועל פי תיקון זה הוענקה לבית המשפט סמכות להפעיל שיקול דעת ולהביא לענישה מופחתת. מדובר במקרים בהם בית המשפט סבור כי יש מקום לסטות מעונש של מאסר עולם, וזאת משום שייתכן וגזירת דין כה חמורה איננה מתאימה לנסיבות המקרה.
השופט אדמונד לוי התייחס לכך בפסיקתו באופן הבא: "לעיתים, גם אם אין מנוס מלהטביע על מצחו של העבריין את אות 'הרוצח', עלולה גזירתו של מאסר עולם על נאשם מסוג זה לטעת בלב תחושה של אי צדק מסוים". אחד הגורמים לענישה מופחתת בעניין זה הינה מחלת נפש שגרמה לביצוע העבירה.
אחריות פלילית, מהי?
המשפט הפלילי בישראל קובע כי אדם אשר ביצע עבירה פלילית, נושא באחריות פלילית למעשיו וזאת גם אם הוא קטין ובלבד שמלאו לו 12 שנים. עם זאת, במקרים בהם הנאשם איננו מבחין בין טוב לרע, וזאת מכיוון שהוא סובל מליקוי בשכלו או במחלה נפשית אשר פגעה ברוחו, ייתכן ויהיה ניתן לערער על אחריותו הפלילית לביצוע המעשים המיוחסים לו. החוק מטיל סייגים נוספים על אחריות פלילית כגון הגנה עצמית, כורח צידוק, צורך ועוד.
אי שפיות
אדם אשר ביצע מעשה פלילי בעת שסבל מליקוי שכלי או ממחלה נפשית (מחלה שפגעה ברוחו), ובעקבות כך הוא היה חסר יכולת להבין את המעשה אשר עשה או את הפסול שבו, ייתכן ויטען כי הוא אינו נושא באחריות הפלילית למעשיו. כמו כן, גם אדם אשר בגין אי שפיות לא היה יכול להימנע מלבצע את העבירה, יוכל לטעון טענה זו.
מזיד
כפי שניתן לראות מהגדרת עבירת הרצח לפי חוק העונשין, מרכיב עיקרי בעבירה זו הינו כוונתו של המבצע. מלבד הסעיף האחרון, כלל הסעיפים עוסקים ב"כוונה תחילה" או "במזיד". במונח מזיד בולט היסוד הנפשי אשר עומד מאחורי ביצוע העבירה הספציפית. מתוך מונח זה בוחנים המשטרה, הפרקליטות ובית המשפט האם הייתה לרוצח מודעות כי מעשיו עלולים לגרום למותו של אדם. יש לציין כי ייתכן וכוונתו של הרוצח הייתה לפגוע לבד, אבל בסופו של דבר הקורבן מצא את מותו בגין ביצוע המעשים. במקרים אלו, במידה וניתן יהיה לקבוע כי אפשרות המוות נלקחה על ידי הנאשם בחשבון, הוא יורשע ברצח.
כוונה תחילה
המונח "כוונה תחילה" הינו מעט תקיף יותר וקובע כי מדובר בכוונה מלכתחילה של הנאשם לגרום למותו של האדם. כוונה תחילה הינה אפוא הרמה הנפשית הגבוהה ביותר במסגרת מרכיב היסוד הנפשי. כוונה תחילה מורכבת משלושה יסודות – החלטה להמית, הכנה לקראת ביצוע ההמתה ו"הדם הקר" (ללא קנטור). עבירת רצח מתגבשת עם קיומם של שלושת יסודות אלה והתביעה נדרשת להוכיחם ברמה של מעל לספק סביר (הרמת ההוכחה בפלילים).
כשרות משפטית
במקרים בהם אדם עומד לדין בגין ביצוע מעשה פלילי, וקיים חשד כי הנאשם סובל מבעיה שכלית או נפשי, עורך דינו יידע את בית המשפט בעניין זה ובית המשפט יורה על עריכת בדיקה פסיכיאטרית לנאשם. מטרתה של בדיקה זו הינה לקבוע מה היה מצבו הנפשי של הנאשם בעת ביצוע העבירה, והאם הוא כשיר לעמוד לדין. ברוב המקרים מדובר בבדיקת הסתכלות המתבצעת במהלך אשפוז. יודגש כי הצוות הרפואי בוחן את הנאשם, מצבו והתנהגותו, במשך כל שעות היממה ובפרט במצבים בהם הנאשם איננו יודע כי מסתכלים עליו. לאחר הבדיקה הפסיכיאטרית נערכת חוות דעת רפואית לעניינו של הנאשם.
אי שפיות הדעת, מהי?
אי שפיות הדעת נבחנת בשני מצבים – בעת ביצוע העבירה ובעת העמידה למשפט. לעיתים, שני המצבים הינם חופפים וזאת כאשר הנאשם סבל גם בעת ביצוע העבירה ממצב נפשי מסוים, וגם בעת העמדתו לדין. בדרך כלל, מדובר במקרים בהם קיימת סמיכות זמנים בין הגשת כתב האישום לבין ביצוע העבירה. כאשר כתב האישום מוגש לאחר תקופה ארוכה (שנים או חודשים) מביצוע העבירה, ייתכן ויהיה צורך להתייחס למצבו הנפשי של הנאשם בכל מצב לגופו.
אי כשירות לעמוד לדין
במידה והבדיקה הפסיכיאטרית אשר נערכת לנאשם מגלה כי הוא אינו כשיר לעמוד לדין, מופסקים כל ההליכים הפליליים כנגדו ובית המשפט מורה על אשפוזו בבית חולים פסיכיאטרי. לעיתים, בית המשפט יורה על טיפול בנאשם ללא אשפוז במרפאה פסיכיאטרית. יודגש כי הבראת הנאשם ממצבו הנפשי תחדש את ההליכים הפליליים כנגדו, וזאת כל אימת שלא הוכח כי בעת ביצוע העבירה הנאשם לא היה אחראי למעשיו. יודגש כי בית המשפט רשאי, במסגרת הליכים פליליים, להורות על אשפוז כפוי של נאשם בבית חולים פסיכיאטרי.
מחלת נפש בעת ביצוע העבירה
אדם אשר ביצע עבירה פלילית כאשר הוא לא היה מודע למעשיו מחמת מחלה נפשית או ליקוי שכלי לא יישא באחריות פלילית למעשיו. יש לציין כי ישנם מקרים בהם מחלת נפש ממנה סבל הנאשם בעת ביצוע העבירה לא הייתה חמורה עד כדי להביא לזיכויו מחד, אך הייתה קשה מספיק בכדי להמתיק גזר דינו מאידך. ייתכן ולשם מכוונים עורכי דינו של איתי בן דרור.
