הליכים בין בני משפחה, קל וחומר כאשר הם נוגעים לבעל ואישה העומדים בפני גירושין, הינם הליכים משפטיים מורכבים. לעיתים, בני הזוג יחליטו לפנות להליכי גישור על מנת להסדיר את הסוגיות העומדות על הפרק. הליכי גישור נעשים מול מגשר אך כל אחד מהצדדים רשאי לקבל ייעוץ משפטי פרטי במקביל.
יש לכם שאלה?
חשיבותו של ייעוץ משפטי זה עלולה להיות קריטית שכן הסכמי גירושין הינם בעלי השלכות רבות לגבי עתידם של בני הזוג לאחר הפרידה. על מנת שלא תאלצו להכות על חטא, בכל מקרה של פקיעת נישואין מומלץ לפנות לעורכי דין העוסקים בדיני משפחה. דוגמא לכך ניתן לראות בבקשתו של אדם לבטל הסכם גירושין שהושג על ידי הליכי גישור וקיבל תוקף של פסק דין.
האם בית המשפט יורה על ביטול הסכם גירושין, ארבע שנים לאחר אישורו ומתן תוקף להסכם, וזאת משום שאחד הצדדים לא היה מיוצג על ידי עורך דין בעת הליך הגישור אשר הביא לעריכת ההסכם? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב.
מדובר בבני זוג אשר החליטו להיפרד ובמסגרת הליכי הגירושין ביניהם הוסכם כי הם יפנו למגשר אשר ייסע להם לפתור את הסכסוכים השונים. במקביל להליכי הגישור, האישה קיבלה ייעוץ משפטי מטעם עורך דין אשר אליו פנתה. הגבר, לעומת זאת, לא פנה לעורך דין מטעמו. ארבע שנים לאחר שההסכם קיבל את אישורו של בית המשפט, הגיש הגבר תביעה לביטולו.
הגבר: "האישה נהגה בחוסר תום לב ולא סיפרה שהיא מיוצגת על ידי עורך דין"
הגבר טען כי האישה נהג כלפיו שלא בתום לב וזאת משום שהיא לא הודיעה לו כי היא מקבלת ייעוץ משפטי. לטענתו, היות והוא לא היה מיוצג, הוא הוטעה לחתום על הסכם מבלי לדעת את זכויותיו המלאות. לדבריו, ההסכם מקפח אותו ויש עילה של ממש לבטלו.
בית המשפט לענייני משפחה פירט ארוכות בפסק הדין אודות מעמדו המיוחד של הסכם גירושין אשר קיבל תוקף של פסק דין. הסכם גירושין, שלא כמו כל הסכם רגיל, איננו הסכם תקף כל אימת שערכאה שיפוטית לא נתנה לו תוקף של פסק דין. ערכאות אלו יכולות להיות בית המשפט לענייני משפחה, בית הדין הרבני או רשם הנישואין.
תוקף משפטי זה הינו בעל מטרה עיקרית – לבדוק כי הצדדים חותמים על ההסכם מתוך גמירות דעת ורצון וחופשי, ולוודא כי ההסכם איננו מביא לידי ביטוי ניצול לרעה או יתרון בלתי הוגן. לאחר שניתן להסכם גירושין תוקף של פסק דין, מקבל ההסכם מעמד מיוחד. מדובר במעמד כפול – הן של הסכם והן של פסק דין. אי לכך, תביעות המבקשות לבטל הסכם גירושין, מחמת הטעיה או חוסר תום לב, תתקבלנה במקרים חריגים בלבד. בית המשפט קבע כי המקרה דכאן איננו נכנס בגדר "מקרה חריג במיוחד".
"צד מיוצג לא צריך לעדכן בכך את הצד השני"
השופטת מילר כתבה בפסק הדין כי היא לא מצאה פסול בעניין היעדר הליווי המשפטי של התובע לעומת הייעוץ המשפטי שקיבלה הנתבעת. צדדים להליך גישור רשאים להיוועץ עם עורך דין או כל אדם אחר, ואין בכך כל פגם. יתרה מכך, המגשר, אשר הינו עורך דין מנוסה, אף אמר זאת לצדדים בתחילת הליכי הגישור.
בנוגע ל"הסתרת הייעוץ המשפטי", השופט מילר הזכירה לגבר כי אין כל חובה לדווח לצד השני אודות ייעוץ משפטי. הגבר בחר, מטעמיו שלו, שלא להיות מוצג על ידי עורך דין והחליט לשים את מבטחו בידי המגשר. אי לכך, אין לו להלין אלא על עצמו. למעלה מכך, התובע ידע בעת אישור ההסכם כי האישה קיבלה ייעוץ משפטי לאורך הליכי הגישור. עם זאת, בעת האישור בבית המשפט, הגבר לא טען כי מדובר בעילה להפסיק את הגישור או לבקש שלא לאשר ההסכם. מדובר אפוא בטענה אשר הוצגה לאחר ארבע שנים ואין לה על מה להסתמך.
.jpg)
-min(2).jpg)
