עובדים אשר מועסקים באותו מקום עבודה במשך שנה ויותר, ועבודתם מופסקת כתוצאה מפיטורים, זכאים לפיצויי פיטורים. עם זאת, פעמים רבות יחסי העבודה אינם מסתיימים בהסכמה מוגדרת ויש צורך לבחון האם הפסקת העבודה הייתה התפטרות או פיטורים. במידה ומדובר בהתפטרות, אזי העובד אינו זכאי לפיצויי פיטורים. אם בפיטורים עסקינן, זכותו של העובד לפיצויים עומדת לו.

 

יש לכם שאלה?

פורום פיצויי פיטורים

פורום שוויון הזדמנויות בעבודה

פורום זכויות עובדים

פורום בית הדין לעבודה

 

צעירים רבים בישראל מועסקים בעבודות על בסיס שכר שעתי ובהיקף של משמרות הנקבעות בכל שבוע באופן שונה. מדובר בעבודה אשר מאפשרת לצעירים אלו לשלב במקביל לימודים או עבודות נוספות. האם אי-שיבוץ עובד במשמרות לקראת השבוע הבא, מיוזמתו של המעסיק, הוא מעשה פיטורים? סוגיה זו עמדה במחלוקת בין טבח לבין מעסיקתו לשעבר.

 

הטבח טען כי הוא לא התכוון להתפטר מהמסעדה למרות שהיו לו טענות שונות בנוגע לתנאי העסקתו, שכרו וחופשתו. המסעדה טענה, לעומת זאת, כי הטבח עזב את משמרתו באמצע ועל כן היא הפסיקה את שיבוצו. למעשה, המסעדה טענה כי עם עזיבתו של התובע את העבודה באמצע המשמרת, הביע האחרון את רצונו להתפטר.

 

סכסוך סביב ימי חופשה ב"חג הקורבן"


התובע טען כי בדצמבר 2008 הוא ביקש מהמעסיק חופשה של יומיים רצופים עבור "חג הקורבן". לדבריו, המעסיק לא אישר את החופשה באופן רצוף וניתן לו חופש של יומיים בלתי רצופים (שלישי וחמישי). בסופו של היום, העובד טען כי למרות שהוא קיבל חופש ביום חמישי בשבוע המדובר, הוא שובץ למשמרת במסעדה ביום זה. התובע טען כי הוא הגיע באותו היום באיחור (ואף התקשר להודיע) אך בטרם הוא נכנס למשמרת הוא ביקש לדבר עם מנהל המסעדה בנוגע לתנאי העסקתו. לדבריו, המנהל סירב לדבר איתו ואמר לו שאם הוא אינו מרוצה הוא יכול ללכת הביתה.


למחרת, התובע היה משובץ למשמרת במסעדה. התובע העיד כי הוא הגיע למקום העבודה אך "התפלא" לגלות כי עובד אחר מועסק במקומו. דהיינו, הנהלת המסעדה שיבצה עובד אחר תחתיו, למרות שהוא היה משובץ לעבודה. כמו כן, העובד לא שובץ למשמרות בשבוע שלאחר מכן. הגעתו של העובד למשמרת למחרת האירוע התבררה כהחלטה חכמה מבחינתו. מדובר בהחלטה אשר הייתה אחד הגורמים שהביאו בסופו של דבר לקבלת תביעתו.


המסעדה טוענת – העובד עזב באמצע המשמרת


הנהלת המסעדה טענה כי התובע התחיל לעבוד במשמרת ביום חמישי ועזב לאחר שהתקשה לעמוד בלחץ שנוצר בגין איחורו. לטענתה, עזיבתו גרמה לה נזקים כספיים והיא מביעה את רצונו של הטבח להתפטר מעבודתו.


לאחר שמיעת עדויות הצדדים, הודתה הנהלת המסעדה כי נאמר לתובע שלא להגיע למשמרות הנוספות שנרשמו לו באותו השבוע (שישי ושבת). חרף כך, התובע התייצב בעבודתו וראה שעובד אחר מועסק במקומו. לאחר ביטול שיבוצו של התובע, המסעדה לא יצרה עימו קשר ולא ביקשה ממנו להתייצב לעבודה במועד כלשהו. לעומתה, העובד הביע נכונות לחזור ולעבוד כאשר התייצב למשמרת ביום שישי. לפיכך, בית הדין לעבודה קבע כי יש לראות בהתנהלות המסעדה כפיטורים. דהיינו, התובע זכאי לפיצויי פיטורים.


למעשה, החלטתו של בית הדין לעבודה נבעה משני טעמים עיקריים. ראשית, התובע הביע נכונות לחזור לעבודה עת התייצב במקום העבודה ביום שישי. שנית, לא הוכח שהתובע מצא עבודה חדשה (כי שטענה הנהלת המסעדה) במקום עבודתו הנוכחית ולא נראית סיבה לעין המצדיקה את התפטרותו תוך ויתור על פיצויי פיטורים.