הסמכות לדון בסוגיות הקשורות בצוואות וירושות נתונה בישראל לשתי ערכאות – בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה. על פי רוב, סוגיות אלו יונחו לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה. במידה והתביעה הוגשה לבית הדין הרבני, רשאי אחד הצדדים, "הנוגעים בדבר", להתנגד לדיון בבית הדין הרבני ולעתור להעבירו לבית המשפט לענייני משפחה (מכוח סעיף 151 לחוק הירושה התשכ"ה-1965).
בית הדין הדתי קונה את הסמכות לדון בעניין כאשר ישנה הסכמה לכך של הצדדים. במידה וישנה התנגדות של אחד הצדדים הנוגעים בדבר, לדון בנושא בבית הדין הרבני, יש להעביר את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה. בעיה עלולה להתעורר בעניין זה כאשר בית הדין הרבני קובע כי המתנגד לקיום הדיון איננו "צד הנוגע בדבר". דוגמא לכך ניתן לראות בפסק דין אשר ניתן בבית הדין האזורי בחיפה.
יש לכם שאלה?
מדובר בפסק דין של בית הדין הרבני אשר במסגרתו נדחתה בקשתו של אדם אשר להעביר דיון בנוגע לירושת מנוח לבית המשפט לענייני משפחה. המבקש עתר להעברת הדיון וזאת משום, שלטענתו, הוא היה ידוע בציבור של המנוח במשך שנים. המתנגד הוסיף כי הוא והמנוח הכירו לפני כתשע שנים ולאחר קשר רומנטי בן חמש שנים, עברו השניים לגור ביחד בדירה שכורה במשך שנתיים וחצי. לדבריו, חייו עם המנוח היו חיי בני זוג המקיימים משק בית משותף, מגורים בדירה משותפת, רכישת ריהוט משותף ובילויים באירועים בארץ ובחו"ל. למעשה, המתנגד טען כי התקיימו התנאים להכיר בו ובמנוח כבני זוג ידועים בציבור, למרות שהם בני אותו המין.
בני זוג חד מיניים אינם "נוגעים בדבר"
בית הדין הרבני דחה את ההתנגדות למתן צו הירושה ואת הבקשה להעברת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה. הדיינים ציינו כי אין הם נדרשים כלל למערכת היחסים, אשר הייתה או לא הייתה, בין המתנגד לבין המנוח. בפסק הדין נכתב כי די בכך שמדובר בבני זוג בני אותו המין על מנת להביא לדחיית ההתנגדות והבקשה.
סעיף 55 לחוק הירושה קובע כי לידוע (או ידועה) בציבור ישנן זכויות בירושת מנוח כאשר בני הזוג חיו במשק בית משותף וניהלו חיי משפחה. לשון הסעיף מתחילה בביטוי "איש ואישה". פסיקתו של בית המשפט העליון קובעת כי כאשר מוגשת התנגדות למתן צו ירושה בבית דין רבני, הנשענת על היות המתנגדת ידועה בציבור של המנוחה, בית הדין הרבני נעדר סמכות לדון בסוגיה, יועבר הדיון לבית המשפט לענייני משפחה. עם זאת, בית הדין הרבני קבע כי סעיף 55 הנ"ל חל על בני זוג בני מין שונה, ולא על זוגות חד מיניים. דהיינו, המתנגד, לשיטתו של בית הדין הרבני, אינו "נוגע בדבר" אשר יכול להגיש התנגדות למתן צו ירושה במקרה זה.
"מסכימים אנו כי לשונה של הוראת סעיף 55 לחוק היא ברורה וחד-משמעית, ולא ניתן לקרוא לתוכה כל תכלית אחרת מלבד התכלית הסובייקטיבית המתייחסת לאיש ואישה", נכתב בפסק הדין, "לשון החוק אינה סובלת את הפירוש שלפיו עניינה גם באיש ואיש או גם באשה ואשה. הסמכות לשנות את הוראת סעיף 55 לחוק ומשמעותה מסורה למחוקק ובית-המשפט אינו בן חורין לתת לה פירוש הסותר את הכתוב בה".
.jpg)
-min(2).jpg)
