שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, מקדם בחודשים האחרונים הצעת חוק אשר מטרתה להביא להפניית תביעות אזרחיות מסוימות להליכי בוררות חובה. הצעת חוק זו יכולה להביא לשינוי של ממש בניהול תביעות אזרחיות ועולם המשפט הישראלי כמרקחה.
ביום עיון אשר נערך על ידי המוסד לבוררות של לשכת עורכי הדין, בנושא "ניגוד עניינים בבוררות", הצטרפו למתנגדים להצעת החוק גם נשיא בית המשפט העליון בדימוס, מאיר שמגר, ונשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס, אורי גורן. שמגר וגורן עשו בדבריהם יד אחת עם שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, אשר באחרונה הביעה את התנגדותה להצעת החוק באופן נחרץ. מנגד, ראש משרד עורכי הדין גורניצקי ושות', עורך הדין פנחס רובין, ייצג את העמדה ההפוכה.
יש לך שאלה?
על פי הצעת החוק, בית משפט השלום יוכל להפנות צדדים לבוררות גם ללא הסכמתם. במידה והוחלט על בוררות חובה, יוכלו הצדדים לבחור בבורר מוסכם מתוך רשימת בוררים. העדר הסכמה הדדית לגבי זהות הבורר תגלגל את בחירתו לפתחו של בית המשפט.
לפי ההצעה, לאחר שהבורר דן בתביעה ומתקבל פסק בוררות, הצדדים יוכלו להגיש ערעור על החלטה זו בתוך 45 יום או להביא לאישור פסק הבוררות בבית משפט השלום. על פי המתווה אותו מוביל שר המשפטים, הסמכות להפנות את הצדדים לבוררות תהיה נתונה לנשיא בית משפט השלום או לסגנו.
מומחים משפטיים מעריכים כי מרבית התמיכה בחוק מגיעה מעורכי הדין הפרטיים, אשר פעמים רבים מתריעים על העומס הקיים בבתי המשפט. לדידם, עומס זה מטיל קשיים של ממש על ניהול הליכים משפטיים באורח סביר. כמו כן, עורכי הדין הפרטיים יכולים להרוויח מהצעת החוק שכן על פי ההצעה, עורך דין בעל ותק של שבע שנים לפחות יוכל לשמש כבורר בתיקי בוררות חובה.
מהו הליך בוררות?
מקורותיו של מוסד הבוררות במערכת המשפט הישראלית הולכים אחורה עד הדין העות'מאני. בשנת 1926, בימי המנדט הבריטי, הנציב העליון חוקק את פקודת הבוררות אשר החליפה את הסדרי המג'לה העות'מאנים. גם פקודה זו התיישנה במרוצת השנים וכ-40 שנים לאחר מכן חוקקה הכנסת את חוק הבוררות. חוק זה נועד להסדיר את מוסד הבוררות באופן עצמאי ועל פי הפסיקה הישראלית.
חוק הבוררות מעודד גם כיום ניהול הליכים משפטיים בדרך של בוררות. החוק רואה בבוררות דרך טובה ויעילה להביא לפיתרון הוגן ומסוכם של סכסוכים מסומים. העברת עניין לבוררות נעשית מכוח סעיף 79ב' לחוק בתי המשפט. סעיף 65 לחוק זה מוסיף וקובע כי גם שופט בבית המשפט לתביעות קטנות יכול לדון כבורר בעניין המונח לפניו.
המצב כיום – רק בהסכמת הצדדים
כיום, הליך בוררות מנוהל על ידי בורר רק לאחר שהצדדים אשר ביניהם ניטשה המחלוקת הסכימו על כך. כמו כן, ישנם מקרים בהם הוראות החוק מביאות להפניית הצדדים לפתירת הסכסוך בדרך של בוררות. במידה ולא קיימת בין הצדדים הסכמה לגבי הליך הבוררות, יונח התיק בפני בית המשפט.
על פי רוב, הצדדים יכולים לבחור בורר המוסכם על שניהם. כאשר אין יכולת להסכים על זהות הבורר, אך ישנו רצון לפנות להליכי בוררות, יכולים הצדדים לפנות לבית המשפט על מנת שימנה בורר עבורם. ניתן גם לפנות בעניין זה לגורמים מקצועיים כגון בוררות בפני ראש איגוד או ראש לשכה.
הסכם בוררות, מהו?
הסכם הבוררות הינו הבסיס לכל מוסד הבוררות והוא זה אשר מעניק את הסמכות לבורר לדון בעניין המונח לפניו ולהכריע בו. הסכם זה יכול לקום כאשר ישנה הסכמה בין הצדדים על פנייה להליכי בוררות, או הסכמה קודמת לפיתרון סכסוכים בהליך בוררות אשר עוגנה מראש בחוזה. חיוב בדרך השנייה - אשר מחייב את הצדדים לפנות להליכי בוררות על פי חוזה - מהווה אפוא התחייבות משפטית ועל בית המשפט להפנות את הצדדים לבוררות גם במידה והוגשה בעניין תביעה אזרחית.
זהות הבורר
בהליכי בוררות רגילים כיום, בורר יכול להיות כל אדם ואין צורך בהשכלה מיוחדת או הכשרה מתאימה. כמו כן, עניין הבוררות איננו מעוגן באיגוד מקצועי, איגוד סטטוטורי או ארגון כלשהו. הרציונאל אשר עומד מאחורי עיקרון זה הוא כי סביר להניח שצדדים לא יבחרו בבורר בלתי סביר או בלתי מוכשר.
יש לך שאלה?
פורום בוררות: בוררות בסכסוכים עסקיים, מסחריים ומקרקעין
חופש זה מעניק לצדדים יתרונות לצד חסרונות. בניגוד להליכי גישור, בורר אשר נבחר על ידי בעלי הדין איננו חייב להיות ניטראלי בנוגע לסוגיה נשוא ההליך. עם זאת, עליו לשמור על אובייקטיביות כלפי הצדדים. מצד אחד, הצדדים יכולים להפנות את הסכסוך ביניהם לפיתרון על ידי איש מקצוע הפוסק לפי ניסיונו ושכלו הישר, ואין הוא כבול לתקדימי הפסיקה או להוראות המשפט. עם זאת, מדובר באליה וקוץ בה. העובדה כי הבורר איננו עובר כל הכשרה מקצועית אשר מבססת את תפקידו כבורר עלולה לפגוע בנכונות החלטתו שכן בסכסוכים רבים ישנה מחלוקת משפטית של ממש.
עודכן ב: 31/08/2017
