ע"א 803/93 משה כליפא נ' רחל כליפא


המערער והמשיבה מס' 1 נישאו ונולדו להם שלוש בנות. כשנה לאחר הנישואין רכשו הצדדים זכויות חכירה לדורות בדירה בת שלושה חדרים. הדירה רשומה כיום על שם שניהם בחלקים שווים.

 

המערער הגיש לבית משפט השלום בירושלים תביעה לפירוק השיתוף בדירה. ביהמ"ש המחוזי קבע שאמנם הבעל זכאי לממש את זכותו על דרך פירוק השיתוף בדירת המגורים של המשפחה, אך מימוש זכות זו חייב להדחות עד שיימצא פתרון קבע של מדור למשיבות. מכאן הערעור.


האם יש לעכב את פירוק השיתוף בדירה?


1. על פי המשפט העברי חייב הבעל לדאוג למדור לאשתו, כחלק מחובתו הכללית לדאוג למזונותיה.


2. כשם שהאישה זכאית למזונות במובן הצר של המילה (אוכל), זכאית היא גם לכסות, כלי בית, כלי מיטה ומדור. גם בנדון זה חלים הכללים של דיני מזונות, ביניהם, בין היתר, שהיא תקבל את המגיע לה לפי כבודה ובמידה סבירה.

 

נוסף לזה זכאית האישה לקבל את המגיע לה פי מנהגי המקום ותנאיו ובהתחשב במצבו החומרי ומעמדו החברתי של הבעל מצד אחד, ומצבה היא לפני נישואיה מצד שני. במלים אחרות, לפי הכללים האמורים:ב "הכל לפי מנהג המדינה, עולה עימו ואינה יורדת עימו והכל לפי עושרו".


3. הבעל אינו חייב לספק לה מדור דווקא בדירה הנמצאת בבעלותו, ודי בכך אם ישלם לה סכום כסף אשר יספיק למדורה. זכותה זו של האישה אין בה כל סממנים חפציים. אין לה זכות קנויה בנכס ספציפי דוקא או בנכס כלשהו של הבעל, דהיינו בדירה או בבית שבו יש לבעל זכויות קנייניות כלשהן.

 

זכות המדור וטיבה לא ישתנו בין אם הבעל ישכור לה מדור, בין אם יעניק לה סכום כסף למטרה זו ובין אם ישתמש לשם כך בדירתו הוא או בנכס הקנוי לו.


לסיכום,

 

דין הערעור להתקבל. אין מקום לעכב את פירוק השיתוף בדירת בני הזוג. הבעל אינו חייב לספק לה מדור דווקא בדירה הנמצאת בבעלותו, ודי בכך אם ישלם לה סכום כסף אשר יספיק למדורה.
 


עודכן ב: 15/03/2011