פשיטת רגל - הלכה למעשה

הליכי פשיטת רגל – הלכה למעשה

בקשת פשיטת רגל:

בקשת פשיטת רגל יכולה להיות מוגשת הן על ידי נושה של החייב והן על ידי החייב עצמו. הבקשה מוגשת על יסוד מעשה פשיטת רגל שביצע החייב, המהווה למעשה את העילה לבקשה.

המחוקק הבחין בין בקשה המוגשת על ידי נושה ובין בקשה המוגשת על ידי החייב.

נושה המבקש צו קבלת נכסים, מבקש להיפרע, ואם הצו לא יביא לתפיסת רכוש ולמימושו, אין טעם לפשיטת הרגל.

לעומת זאת, חייב המבקש צו קבלת נכסים, יכול שיבקש שחרור מרדיפת נושיו ושיקום חייו, ובכך גופו יש טעם לפשיטת הרגל, זולת אם נסיבות המקרה מונעות את בית המשפט מלהעתר לו.

הפקודה מפרטת מהם מעשי פשיטת הרגל, שעל יסודם אפשר לנקוט בהליכי פשיטת רגל נגד חייב וביניהם העברת מרמה, התחמקות מנושים, עיקול נכס מנכסי החייב ומכירתו במסגרת ההוצאה לפועל, הודעת החייב על הפסקת תשלום החוב, בקשת החייב להכריזו כפושט רגל ואי הענות להתראת פשיטת רגל.

כאשר מוגשת בקשת כינוס נכסים ופשיטת רגל על ידי נושה, מטרת הפניה היא פירעון חובותיו של החייב, והשיקול העיקרי של בית המשפט הוא מידת הסיכוי שהליכי פשיטת הרגל אכן ישיגו מטרה זו, וכן שהדבר יוכל להתבצע באופן כזה שחלוקת הפירעון בין הנושים תהא צודקת.

אף אם נתמלאו כל התנאים הנדרשים להגשת בקשת חייב נתון בידי בית המשפט שיקול דעת אם להיעתר לבקשה אם לאו. מאז תיקון הפקודה בשנת תשנ"ו אין העובדה שלחייב אין נכסים, או נכסיו מועטים ביחס לחובותיו ועל כן לא יביאו הליכי פשיטת רגל תועלת לנושים כשהיא לעצמה, יכולה לשמש כנימוק לדחיית הבקשה.

בין הסיבות לדחיית בקשה לפשיטת רגל על ידי בית המשפט ניתן למנות:

• ניצול לרעה של הליכי פשיטת הרגל,אם ניתן צו כינוס הוא יבוטל ובקשת פשיטת הרגל תידחה, מהטעם של חוסר תום לב החייב .
• בית המשפט דחה בקשת חייב וזאת לאחר שהחייב הצהיר בחקירת יכולת שאין לו נכסים בישראל, בעוד שבהליך אחר, בו ביקש לבטל צו עיכוב יציאה מן הארץ שניתן נגדו, הוא הצהיר הצהרה נוגדת.

נושה יכול להגיש לחייב התראת פשיטת רגל לאחר שהשיג פסק חלוט לתשלום סכום כסף.לעניין זה יראו את מי שזכאי אותה שעה לאכוף פסק דין חלוט כמי שהשיגו.

כאשר החייב הוא המבקש כינוס נכסים וצו פשיטת רגל, הרי מטרה לגיטימית של פניה כזו היא לאפשר לחייב לסלק את חובותיו כמיטב יכולתו הכספית, על ידי העמדת כל רכושו לרשות הנאמן בפשיטת רגל, ולאחר מכן לפתוח דף חדש בחייו.

חייב זכאי להגיש בקשת פשיטת רגל בהתקיים התנאים האמורים בסעיף 17 לפקודה, וביניהם הדרישה כי חובותיו לא יהיו פחותים מסכום המתעדכן ב - 1 בינואר של כל שנה, יצרף לבקשתו דין וחשבון מאומת בתצהיר בדבר נכסיו והכנסותיו, נכסיהם והכנסותיהם של בן או בת זוגו וילדיו הגרים עמו, וכן כי יצרף לבקשתו כתב ויתור על סודיות לטובת הכונס הרשמי.

צו כינוס נכסים:

לאחר עיון בבקשת פשיטת הרגל שהגיש חייב ובתגובת הכונס הרשמי לבקשה, מוסמך בית המשפט לתת צו לכינוס נכסי החייב. צו הכינוס מעביר את נכסי החייב לפיקוחו של הכונס הרשמי, עד שיתברר אם החייב יגיע לפשרה או הסדר עם נושיו או יוכרז פושט רגל.

במקרים בהם מוגשת הבקשה על ידי נושה יקיים בית המשפט דיון בבקשה במעמד הנושה, החייב והכונס רשמי, בטרם יחליט אם יינתן באותו מקרה צו כינוס.

במידה ובית המשפט החליט ליתן צו כינוס, עליו לקבוע בהחלטתו מועד לדיון בבקשת פשיטת הרגל, שיתקיים בתום ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס. לדיון בבקשת פשיטת הרגל מוזמנים החייב, נושיו והכונס הרשמי.

פשרה או הסדר:

בכל שלב משלבי הליך פשיטת הרגל, ואף לפני מתן צו הכינוס, רשאי החייב להציע פשרה או הסדר עם נושיו. פשרה או הסדר שאושרו על ידי בית המשפט עשויים להביא את הליכי פשיטת הרגל אל סיומם.

שלבי ביניים:

במועד שבין מתן צו הכינוס לבין המועד שנקבע לדיון בבקשת פשיטת הרגל, פרק זמן של כששה חודשים, מכנס הכונס הרשמי את אסיפת הנושים הראשונה על מנת שהנושים שהגישו טופס הוכחת חוב יביעו עמדתם באשר להמשך הליך פשיטת הרגל ובאשר לדרך הטיפול הראויה בנכסי החייב שהוקנו לכונס הרשמי. במידה והחייב הציע פשרה או הסדר ישקלו הנושים באסיפתם אם יש לקבל את הפשרה או ההסדר ויצביעו.

במהלך תקופה זו מקיים הכונס הרשמי חקירה מקיפה בעניינו של החייב לשם הגשת חוות דעתו לבית המשפט, לקראת הדיון בבקשת פשיטת הרגל. לצורך חקירה זו רשאי הכונס הרשמי לזמן את החייב להתייצב במשרדו כדי לחקור את מצב עסקיו וחובותיו, ומחובתו של החייב להתייצב לחקירה במקום ובשעה שנקבעו בהזמנה.

כן מוסמך הכונס הרשמי, לצורך קיום חקירה זו, לדרוש כל מידע או מסמך הנוגעים לענייניו של החייב, מכל אדם אחר שיש יסוד להניח כי המידע או המסמך מצויים ברשותו או בידיעתו.

במידת הצורך רשאי הכונס הרשמי לפנות לבית המשפט בבקשה לערוך חקירה פומבית של החייב על מנת לקבל גילוי מלא ושלם של העובדות הנוגעות להתנהגותו של החייב, עסקאותיו ורכושו. בחקירה הפומבית רשאים בית המשפט, הכונס הרשמי, הנאמן, אם נתמנה כזה, וכן כל נושה שהגיש תביעת חוב, לשאול את החייב בדבר עסקיו, נכסיו ונכסי בני משפחתו ובדבר התנהגותו וסיבות כישלון עסקיו.

כחמישה עשר יום לפני המועד שנקבע לדיון בבקשת פשיטת הרגל, מגיש הכונס הרשמי לבית המשפט את חוות דעתו, בה הוא מפרט את ממצאי החקירה שניהל, ובכלל זה את הערכתו בדבר הנסיבות שגרמו למצבו של החייב, הליכי ההוצאה לפועל שננקטו נגדו, אם ננקטו, ואת החלטות הנושים באסיפותיהם. כן מחווה הכונס הרשמי דעתו בדבר יכולתו של החייב לפרוע את חובותיו, ובדבר ההליכים שיש לנקוט כלפי החייב.

הדיון בבקשת פשיטת הרגל:

במועד שנקבע לכך, מקיים בית המשפט דיון בבקשת פשיטת הרגל, אליו מוזמנים החייב, נושיו והכונס הרשמי. בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, רשאי בית המשפט להחליט אחד מאלה:

• להכריז בצו שהחייב פושט רגל.
• לדחות את הבקשה אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו.
• לקבוע כי מיד לאחר הכרזת החייב פושט רגל יינתן לו הפטר לאלתר.
• לדחות את מתן ההחלטה בבקשת פשיטת הרגל על מנת לאפשר לחייב להסדיר את חובותיו בדרך של פשרה או הסדר.
  

סיום הליך פשיטת הרגל:

בביטול ההליך עקב ניצולו לרעה על ידי החייב או, כאשר מדובר בבקשת נושה, בהעדר תועלת לנושים, במתן הפטר לחייב, לבקשתו או לבקשת הכונס הרשמי, מכל חובותיו ברי התביעה בפשיטת רגל, או עם ביצועה של הצעת הסדר מטעם החייב שאושרה בידי בית המשפט.

צו הפטר:

פוטר את פושט הרגל מכל חוב בר-תביעה בפשיטת רגל, למעט : חוב המגיע לפי התחייבות להימנע מעבירה או חוב המגיע למדינה בשל קנס; חוב או חבות שנוצרו במרמה שפושט הרגל היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במרמה, חבות לפי פסק דין לחובת פושט הרגל בתובענת מזונות.