.gif)
תקנה 106 לתקנות ההוצאה לפועל 1979, קובעת כי התנגדות לביצוע שטר תוגש תוך 20 יום מיום שהומצאה האזהרה למתנגד.
ההתנגדות תוגש ללשכה שבה הוגשה הבקשה לביצוע שטר ותפרט את שמו ומענו של המתנגד, מספר תיק ההוצאה לפועל, נימוקי ההתנגדות והסכום שלגביו מוגשת ההתנגדות ואת מענו של המתנגד להמצאת מסמכים.
התנגדות לביצוע שטר תוגש בעותק אחד ובצירוף: תצהיר המתנגד לאימות העובדות הכלולות בהתנגדות, עותק או תצלום או העתק מכל מסמך שעליו מסתמך המתנגד, העתקים של כתב ההתנגדות ושל המצורפות אליו במספר מספיק להמצאה לכל המבקשים(זוכים), מקום שהמתנגד מיוצג על ידי עורך דין-יצורף גם ייפוי כוח של עורך הדין.
להלן נפרט מספר טענות אותן ניתן להעלות בכתב ההתנגדות:
השיק שניתן שימש לביטחון בלבד לעסקה בין הצדדים – במקרה זה שטר הביטחון מהווה מסירה על תנאי והמחזיק בו יכול לממשו רק אם התקיים התנאי. הפסיקה קבעה כי קיימים שלושה סוגי שטרות לביטחון. האחד, כאשר על השטר לא נכתב מאומה, אך הצדדים הסכימו ביניהם כי השטר נמסר לביטחון ויהא ניתן להשתמש בשטר מסוג זה רק בהתקיים התנאי עבורו הוצא. השני, כאשר נכתב על גב השטר כי הוא לביטחון. השלישי, כאשר על פני השטר(בחזית השטר) נכתב כי הוא משמש לביטחון. לעניות דעתי, כי אין זה חשיבות לשאלה, אם צויין על השטר כי זהו שטר לביטחון, אלא יש להתייחס למהות ההתקשרות בין הצדדים.
החתימה זויפה או נחתמה שלא ברשות – חתימה למשיכת שיק, מבלי שניתנה לכך הרשאה, אינה מהווה הוראה תקפה של המושך האמיתי של השיק אל הבנק. שיק שכזה אינו פקודה "חתומה בידי נותנה", כדרישת סעיף 3(א) לפקודת השטרות, ובהיעדר יסוד חיוני זה, נשללת תקפות השיק. יצוין, כי טענה מסוג זה, על המתנגד לציין מפורשות תוך שהינו מסביר לבית המשפט כי החתימה על השיק נשוא ההתנגדות זויפה ו/או נחתמה שלא ברשותו ובידיעתו. זאת ועוד. כאשר מכחיש המתנגד את חתימתו על השיק, מוטלת על התובע(הזוכה) החובה להוכיח כי אכן המתנגד חתם על השיק.
היעדר תמורה בין המתנגד לזוכה – בטענה מסוג זה, על המתנגד להראות ולהסביר לבית המשפט כי המתנגד לא קיבל תמורה (לדוגמא: הסחורה לא סופקה) בעד השיק וכי המדובר בכישלון תמורה בין המתנגד לזוכה.
אי אחיזה כשורה – על המתנגד לטעון כי שטר בלתי תקין יכול להיות במצב דוגמת זה שיש עליו מחיקות או שיקיים שוני בין שם הנפרע לבין חתימת ההיסב שלו. כך לדוגמא כאשר מלפנים השיק רשום "אוניברסיטת תל אביב" ומאחורי השיק-חתימת ההיסב, מוטבעת החותמת לפיה מקבלת השטר היא "האקדמיה של תל אביב" – הדבר ייחשב לאי אחיזה כשורה. כך גם מקרה ובו אוחז השיק קיבל את השיק כאשר הוא מודע כי השיק שקיבל חולל בעבר – במקרה שכזה אוחז השיק לא ייחשב כאוחז כשורה בשיק ועל כן, לא יוכל לתבוע את מושך השיק.
מומלץ לבצע את פעולות באמצעות עו"ד המתמחה בתחום על מנת להשיג תוצאות טובות וחיוביות שלבטח לא יושגו ע"י החייב בעצמו, ניתן ליצור קשר עימנו.
הכותב הינו ממשרד עורכי דין מלכא המתמחה בנדל"ן, נזיקין, ביטוח לאומי, דיני עבודה הוצאה לפועל וכינוס נכסים.
* אין באמור במאמר זה בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי, אלא כמידע כללי בלבד.
