התיישנות חובות לביטוח לאומי

מאמר זה יביא בקצרה שינוי עצום שחל, באשר לגביית חובות ע"י המוסד לביטוח לאומי, עיריות ורשויות אחרות הפועלות מכוח פקודת מיסים גביה, בשנים האחרונות.

בפס"ד (לגישת הח"מ לא פחות ממבריק) של ביהמ"ש העליון אשר פורסם בחודש 06/2010 נקבע כי הליכי גביה מנהליים מהווים "תביעה לקיים זכות" כאמור בסעיף 2 לחוק ההתיישנות, תשי"ח - 1958, ועל כן ניתן לטעון לגביהם טענת התיישנות.

היוצא מכך, כי על הרשות באשר היא לפעול לגביית חובות בתוך 7 שנים ממועד היווצרות החובות.

בפס"ד הנ"ל נאמרו הדברים הבאים היפים למאמרנו:

"נראה לי, כי המתחם הלשוני של הביטוי "תביעה לקיים זכות" רחב דיו כדי להכיל את שתי החלופות הפרשניות וניתן אף לומר כי הוא נוטה יותר לאפשרות המרחיבה הכוללת בתחומה גם את הליכי הגבייה המינהליים. כאמור, הליך הגבייה המינהלי נפתח בהפניית דרישה לנישום לעמוד בתשלום חובו. רק אם הנישום לא מציית, מוקנית סמכות לגורם מינהלי להחליט על נקיטת הליכי גבייה מינהליים. בדרישה לשלם ניתן, לכאורה, לראות "תביעה לקיים זכות...

...תכליתם של הסדרי הגבייה המינהליים היא להעניק לרשות אמצעי אדמניסטרטיבי נוח ויעיל לגביית החוב. הא ותו לא...".

יש לציין, כי בעניין החובות לביטוח לאומי, הורה ביה"ד האזורי לעבודה בנצרת למוסד לביטוח לאומי להשיב לתובעת כספים אשר נגבו ממנה שלא כדין מאחר וחלה התיישנות על גביית דמי הביטוח (ראה: ב"ל (נצרת) 3142-09 לבנה חג'ג' נ' המוסד לביטוח לאומי).

אשר על כן, במקרה ובו נתבקשתם לשלם למוסד לביטוח לאומי, לעירייה או לכל רשות אחרת כספים בגין חובות עבר, רצוי ומומלץ לבחון האם קיימת לזכותכם האפשרות לטעון טענת התיישנות כנגד הרשות. כמובן במקביל לבחינת טענות נוספות, כגון: שיהוי מצד הרשות, פגיעה בזכות הטיעון וכו'.

* אין באמור במאמר זה בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי או ייעוץ רפואי, אלא כמידע כללי בלבד.