כאשר מוגש כתב אישום נגד אדם, חייו הפרטיים והמקצועיים עלולים להשתנות בנקל. עם זאת, לכל אדם שהוגש נגדו כתב אישום עומדת הזכות להגיש בקשה לביטול כתב האישום. לעיתים, רשויות התביעה מסכימות לביטול ובית המשפט מאשר את הבקשה בקלות. מנגד, ישנם מקרים בהם התביעה מסרבת לבטל את כתב האישום ורק אם הנאשם מצליח להוכיח שקיימות הצדקות לביטול, בית המשפט מורה על כך. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין דנא.


יש לכם שאלה?
פורום כתב אישום
פורום פלילי
פורום רישום פלילי


במקרה דנן, בית המשפט דן בבקשת נאשמת לבטל את כתב האישום שהוגש נגדה מטעם עיריית בני ברק. על פי עובדות המקרה, הנאשמת קיבלה מעיריית בני ברק 24 הודעות תשלום קנס בין השנים 2007-2008. 19 ההודעות הראשונות הוצאו לנאשמת בגין הפרת חוק העזר לבני ברק משנת 1969. מכוח סדרי הדין המיוחדים לעבירות קנס, לנאשמת ניתנה אפשרות לבחור בין תשלום הקנס או קיום משפט. היא בחרה באפשרות השנייה ולאחר מכן, הגישה את הבקשה דנן למחיקת כתבי האישום נשוא הודעות הקנס.

 

טיעוני הצדדים


לטענת הנאשמת, חוק העזר משנת 1969 מכוחו ניתנו לה הקנסות, בוטל בחוק עזר לבני ברק (פתיחתם של עסקים וסגירתם), התשס"ב – 2002. מאחר והמעשים נשוא הקנסות בוצעו בין השנים 2007-2008, החוק משנת 1969 כבר לא היה בתוקף ולכן הלכה למעשה, הנאשמת לא ביצעה כל עבירה שהיא.


מנגד, התובע הכיר בכך שחוק העזר משנת 1969 לא היה בתוקף במועד ביצוע העבירות. אולם, נטען שהעבירות שהנאשמת עברה נגזרו מהעובדות שפורטו בדוחות הקנסות ולא בהוראות החיקוק שהיו נקובות בהן. קרי, העבירה בוצעה בפועל ולמעשה, היה צורך לתקן את כתבי האישום כך שיצוין בהם החוק משנת 2002 ולא משנת 1969, ללא אישור בית המשפט.


הנאשמת הוסיפה וטענה שעל מנת לקבוע עבירה על הוראה בחוק עזר של עירייה כעבירת קנס, יש לפרסמה ברשומות. פרסום זה נעשה לגבי עבירות קנס על פי חוק העזר משנת 1969, אך לא על פי החוק משנת 2002. על כן, גם אם היה ניתן לתקן את כתב האישום, הרי שהנאשמת לא הייתה מחויבת לשלם קנס בגין העבירות אותן ביצעה. התובע הסכים לדברים אלו אך טען שהצו במסגרתו העבירות שנקבעו בחוק משנת 1969 פורסמו ברשומות, המשיך לחול גם על העבירות לפי חוק העזר משנת 2002. קרי, העבירות היו בתוקף חרף היעדר פרסומן הפרטני ברשומות.


דיון


בפתח הדיון, השופט דחה את טענת התובע לפיה הוא היה רשאי לתקן את כתבי האישום במועד דנן. שכן, על פי חוק סדר הדין הפלילי, לתובע סמכות לתקן את כתב האישום במסירת הודעה לבית המשפט, בכל עת עד תחילת המשפט. לאחר מכן, לבית המשפט סמכות להורות ולאשר את התיקון. במקרה זה, המשפט כבר החל ולכן תיקון כתב האישום היה טעון אישור של בית המשפט.


אז, נקבע שללא תיקון כתב האישום, העובדות שתוארו לא עלו לכדי עבירה מאחר והן התייחסו לחוק שלא היה תקף במועדים הרלוונטיים. על כן, בפני השופט עמדו שתי אפשרויות – תיקון כתב האישום או ביטולו. לאחר שקילת הנושא, הוחלט על ביטול האישומים ממספר נימוקים: ראשית, נפסק שהתיקונים אותם היה צריך לבצע בכתב האישום לא היו טכניים אלא מהותיים – שינוי החוק וערכו של הקנס.

 

שנית, על פי ההלכה המשפטית, ציון הוראות חיקוק על בסיסה הנאשם מואשם, היא אחת מהיסודות של כתב האישום וראוי לנהוג בעניין זה בדייקנות יתרה. שלישית, לא הוצג כל נימוק סביר לסיבה בגינה העירייה הגישה כתב אישום מכוח חוק שבוטל והדבר היה צריך לשמש לחובת האחרונה. לבסוף, נדחתה טענת התובע באשר לתחולת העבירות מכוח החוק משנת 2002 חרף היעדר פרסום מפורש ברשומות. על כן, השופט הורה על ביטול 19 מכתבי האישום שהוגשו נגד הנאשמת. באשר ליתר כתבי האישום, נקבע להם מועד הקראה והמשך דיון.