סגנית נשיא בית משפט השלום בבית שאן השופטת עיריה מרדכי גזרה עתה על הנאשם ערן אסייג דייג במקצועו תושב טבריה יליד 1977 שהורשע בביצוען של שש עבירות של דיג ללא רישיון, חמש עבירות של דיג מסירה ללא רישיון, בשתי עבירות של דיג בשטח הבטיחה בתקופת הקינון וההטלה, בעבירות של דיג בחומר מזיק או מרעיל,
(רעל האנדולסופין) זיהום מים, וכן בשיבוש הליכי חקירה ומשפט, את העונשים הבאים:


מאסר בפועל למשך 10 חודשים, מאסר על תנאי של העונש המירבי הקבוע בדין, לעבירות על הוראות פקודת הדיג, בגין כל עבירה שתבוצע על ידי הנאשם על הוראות פקודת הדיג, תקופות מאסר על תנאי נוספות בהתאם לסוגי העבירות לשתי תקופות של 10 חדשים , קנס 40,000 ₪, חיובו לחתום על התחייבות כספית בסך 80,000 ₪ להימנע במשך 3 שנים מהיום מלעבור עבירה על הסעיפים בהם הורשע וכן חילוט כלי השיט בהם נעברו העבירות.


השופטת מרדכי ציינה בגזר הדין כי הנאשם מתייחס מזה שנים לצורך להצטייד ברישיון דיג ורישיון סירה כאל טרחה והוצאה, "מיותרות". הוא מתעלם לחלוטין מהחשיבות שלהם, לצורכי מעקב אחר זהות ומספר הדייגים וסירות הדיג.

 

הנאשם אף מתעלם מכך שהזכות לדייג ולקבל רישיונות (שהוא לא טרח להצטייד בהם), מהווה מתן אימון ביושרו המקצועי. הנחת היסוד הינה שהנאשם יקפיד לדוג על פי הוראות הדין ולצד עיסוקו בדיג לצורכי פרנסתו, יישמר שלא לירוק לבאר שממנו הוא ואף כולנו שותים. הנאשם הפר אמון זה ברגל גסה.

כן הבהירה השופטת כי העבירות בהן הורשע הנאשם בוצעו ברצף בין 2.06 ל-6.06. תפיסתו במסגרת אירוע ההרעלה ב-4.06, לא הרתיעה אותו כלל מלחזור במהרה לפעילות בלתי חוקית ומלבצע פעולות דיג אסורות, כתמול שלשום, ללא מורא.

 

כך היה עוד קודם לכן, במהלך שנות פעילותו מ-1998 ועד 2005. כן הורשע הנאשם בעברו בעבירות דיג כולל בשטח הבטיחה כולל תוך כדי שימוש ברעל אנדולסופין ואף צרף תיקים נוספים .

עוד הבהירה השופטת כי הנאשם ביקש בעבר, במהלך שנים רבות פעם אחר פעם, רחמים בגין היות חיי הדיג חיי קושי ודלות. היום הוא טוען שיש להתחשב בו, מאחר ונגדע "מתת לחמו". הכיצד בחר הוא להמשיך ולעסוק במקצוע שנים כה רבות בשעה שהובילו, לטענתו, "לאבטלה" מתמשכת? הכיצד מקצועו הופך בן לילה בפיו ממקצוע קשה יום "לתרנגולת מטילה ביצי זהב", שהומתה. הכיצד ניתן ליתן אמון בהצהרותיו כי הפסיק הוא לדוג בגין אי הנפקת רשיון, בשעה שהעדר רשיון דיג ורשיון ספינה לא הרתיעו אותו מעולם בעבר מלעסוק בדיג, הלכה למעשה?

 
עוד התייחסה השופטת מרדכי לארועים שהחלו בהרעלה והסתיימו בבריחה ושפיכת הדגים והרשתות, ספוגות הרעל והדלק, ללב ים וציינה כי אין צורך להתעמק במחקרים מדעיים אודות היקף השפעת דלק על סביבתו.

 

כך הדבר אודות היקף השפעת רעל האנדולסופין על סביבתו ועל בני אדם והצורכים אותו. הצרכן התמים, הסבור כי הינו רוכש דג טרי, טבעי ובריא, צורך ללא ידיעתו כמות כזו או אחרת של חומר הדברה כימי קטלני ויעיל להמתת חרקים ודגים. אותו הצרכן הינו כל אחד מאיתנו פרט למבצע העבירה ושותפיו.

 

תפיסתו הנרחבת והאגדתית של מאות דגים למזלנו, לא שווקה לציבור בסופו של יום וכל זאת הודות לפעולות האכיפה של אגף הדיג. כמו כן מובן מאליו שרעל שכזה המתפזר בים, ממית או פוגע גם בדגים שלא נתפסו ברשת בשעת מעשה. הפקחים העידו על מאות הדגים המתים והמפרפרים שנותרו במרינה. דייגים אחרים דגים את אותם הדגים לאחר מכן מבלי לדעת כלל שבמרכולתם גם דגים מורעלים. דגים שנותרו בים נאכלים על ידי בעלי חיים אחרים, כולל ציפורים. הרעל עצמו מתפזר ונמהל בתוך מי השתייה המתדלדלים של הכנרת.


השופטת הוסיפה כי חומרה יתרה יש לראות בכך שלאחר הגעתם של גורמי הפיקוח וניסיונם לתפוס את הדגים המורעלים, הנאשם בחר לנהוג בכוחניות ועל פי הכלל "כל דאלים גבר". במקום לצמצם את הנזקים שנגרמו כתוצאה ממעשיו על ידי העברת מרכולתו המורעלת לידיהם, הוא הוסיף חטא על פשע ובחר לעשות דין לעצמו. ראשית, בשפיכת דלק על הדגים והרשתות, שנית, בבריחה מהמקום ושלישית, בשפיכתם עם הרעל ועם הדלק ללב ים. פעולות אלה, הגבירו והחמירו את הפגיעה הסביבתית שבעתיים ובוצעו בבריונות לשמה.


השופטת מרדכי ציינה כי בדיעבד, ניתן לומר שנכונותו של הפקח למסור את עדותו בתיק זה, תחת הצל הכבד של האיומים החד משמעיים לפגוע בו ובילדיו מצד הנאשם לאחר שהליכי תיק זה יסתיימו, הינה ראויה לשבח. חטאו העיקרי של הפקח הינו, על פניו, דרישתו כי דייג ותיק ומנוסה קרי הנאשם, יפעל על פי דין.


השופטת הבהירה כי את חוסר האכפתיות המופגן של הנאשם לפוטנציאל הנזק שעלולים לגרום מעשיו, יש לראות בחומרה רבה ושאלה כמה נורות אזהרה ואדומות נדרשות לגבי נאשם זה, על מנת לומר די, הגיעה השעה לשים לדבר סוף. היא ציינה כי היא בדעה שעל בית המשפט לדבר בקול צלול וברור ועליו להביע את סלידת המחוקק והציבור ממעלליו של הנאשם ומההשלכות החמורות שלהם. יש ליתן ביטויה בענישה הולמת ומרתיעה כאחד.


ת.פ. 117/07 ניתן 4.1.10 רצ"ב גזה"ד