אנשים רבים נוטלים הלוואות כספיות מהבנק במשך חייהם, למטרות שונות. לרוב, הסכם ההלוואה קובע כיצד הלווים נדרשים להחזיר את ההלוואה, מה המועד לכך ומהו הסכום לתשלום. בנוסף, נקבעות תוצאות הפרת ההסכם. קרי, מה האפשרויות שפתוחות בפני הבנק במידה שהלווה לא משיב את ההלוואה. דוגמא לדיון בנושא ניתן לראות בפסק הדין דנא.
יש לכם שאלה?
פורום גביית חובות
פורום חשבון מוגבל
במקרה זה, הוגשה לבית המשפט תביעה לתשלום יתרת חוב עקב הלוואה שהתובע העניק לנתבעים. ההלוואה הועמדה לפירעון מיידי, לאחר שהאחרונים לא עמדו בחובתם לשלם את ההחזרים.
טענות הנתבעים
הנתבעים לא התכחשו לחובם ולקבלת ההלוואה אך טענו שהחודשים בהם לא שילמו את הכספים היו ספורים ואי התשלום נבע מאשפוז בנם התינוק ואבי הנתבעת. לשיטתם, חודשים אלו היו קשים עבורם ובמהלכם הם עזבו את עבודתם ויתר עיסוקיהם, לרבות הטיפול בחשבונות הבנקים.
לטענת הנתבעים, הם הפסיקו לשלם את החזרי ההלוואה בחודש אפריל, ובאוגוסט הגיעו לבנק התובע כשבידם סכום כסף רב, על מנת להפקידו בחשבון ולכסות את החוב. אולם, התובע סירב לקבל את הכסף וטען שהחשבון נסגר והועבר לטיפול משפטי. חודש לאחר מכן, הנתבעים קיבלו את כתב התביעה, חרף ניסיונותיהם לשלם את החוב ולהסדיר את המחלוקת. הודגש שהנתבעים היו מוכנים לשלם את הסכום הנדרש ולעמוד בחיובי ההלוואה ואף חלק מהכסף הופקד בקופת בית המשפט, על מנת להוכיח את נכונות ההתחייבות. על כן, בית המשפט התבקש לדחות את התביעה.
קבלת התביעה
בראשית הדיון, השופטת קבעה שהבנק היה רשאי להעמיד את ההלוואה לפירעון מיידי מכוח ההסכם עליו חתמו שני הצדדים. שכן, על פי הסכם זה, אם הלווה לא שילם במועד שנקבע את התשלום הנדרש, לבנק הייתה אפשרות להעמיד את ההלוואה לפירעון מיידי. במקרה זה, לא הייתה מחלוקת שהנתבעים לא עמדו בתשלום ההלוואה במועד שנקבע ולכן לבנק קמה הזכות לדרוש פירעון מיידי.
עוד נקבע שהנתבעים לא עמדו בתשלום פירעון ההלוואה במועד עוד לפני חודש אפריל. כלומר, לפני האשפוז של בנם הפעוט. כמו כן, הנתבעים לא יידעו את הבנק אודות קשייהם והנסיבות האישיות שמנעו מהם לשלם. בנסיבות אלו, לבנק לא הייתה מניעה מהעמדת דרישה לפירעון מיידי ולא היה ניתן לטעון שהוא פעל בחוסר תום לב.
לאחר מכן, נפסק שמרגע שלבנק קמה הזכות לדרוש פירעון מיידי, הנתבעים לא היו זכאים להחזיר את ההלוואה על פי התנאים שנקבעו בהסכם המקורי. קרי, היה עליהם לפרוע את מלוא הסכום בפעם אחת. השופטת הדגישה שבעובדה שהנתבעים הגיעו בחודש אוגוסט לבנק עם סכום כסף ניכר וביקשו להשיב את ההלוואה למסלולה הרגיל, לא היה בכדי לפגוע בזכות התובע לדרוש פירעון מיידי.
מאחר שהנתבעים לא עמדו בדרישה לפירעון מיידי ואף לא יידעו את הבנק אודות נסיבותיהם האישיות, נקבע שהתובע היה רשאי לנקוט בהליך המשפטי דנן. לא זו אף זו, הוכח שנסיבותיהם האישיות של הנתבעים לא מנעו מהם לשלם חובות אחרים שהיו להם. על כן, התביעה התקבלה והנתבעים חויבו לשלם לבנק את יתרת חובם.
