בית הדין הרבני או בית משפט לענייני משפחה?

מרוץ סמכויות / בית הדין הרבני או בית משפט לענייני משפחה ?

בעיה שכיחה בקרב בני זוג אשר נישואיהם עלו על שרטון היא ביצוע הצעד הראשון, קרי, הגשת תביעה לגירושין על הכרוך בה.

קיימת חשיבות רבה לכל אחד מבני הזוג לכלכל את צעדיו, ללא דיחוי, על מנת לקבוע מה הערכאה המשפטית הנכונה והמתאימה עבורו, וזאת על מנת שבן זוגו או בת זוגתו לא יפעל/תפעל קודם לכן ויפנה/תפנה לערכאה שתהיה פחות טובה מבחינתו/ה.

לפיכך, משהגיע בן הזוג למסקנה כי אין מנוס מגירושין, חשוב להקדים ולפנות לערכאה המשפטית הטובה יותר עבורו על מנת להקדים את בן הזוג, שכן, השתהות מיותרת או בחירה שגויה בערכאה המתאימה, עלולה לפגוע בבן או בת הזוג עוד בטרם התחיל ההליך המשפטי.

מהי הערכה המשפטית המתאימה?

שאלה זו משתנה בהתאם לכל מקרה ומקרה ובהתאם לזהות המינית, קרי, גבר או אישה.

קודם שניגע בשאלה זו, חשוב לציין כי במערכת היחסים שבין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה קיים "מרוץ סמכויות" ולפיו בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה רוכש את סמכות ייחודית, סמכות מקבילה או סמכות ברירה.

"סמכות ייחודית" הנה למעשה סמכות בלעדית לדון בעניין מסוים. למשל, לבית הדין הרבני הסמכות הייחודית להכריע בנושאים של נישואין וגירושין.

"סמכות מקבילה" הנו מצב בו הן לבית הדין הרבני והן לבית המשפט לענייני משפחה הסמכות לדון ולטפל בעניין מסוים. למשל, סמכות מקבילה בענייני רכוש, משמורת, ומזונות, כך שבני הזוג יכולים לבחור היכן להגיש את תביעתם לפי הערכאה הנוחה יותר עבורם. סמכות השיפוט המקבילה תיקבע בהתאם לערכאה בה הוגשה התובענה קודם לכן ומכאן החשיבות שבהקדמת בן הזוג השני.

"סמכות ברירה" הנה האפשרות לאחד הצדדים להחליט לאיזו ערכאה לפנות. למשל, תביעת מזונות אישה.

הלכה למעשה, ברב הנושאים הכרוכים בענייני המשפחה, כמו למשל, תביעות מזונות, רכוש, משמורת, וכיוצ"ב ניתן לדון הן בבית המשפט לענייני משפחה והן בבית הדין הרבני והשאלה באיזו ערכאה ידונו נושאים אלה תלויה בשאלה מי מבין בני הזוג יקדים ויגיש תביעה לערכאה המשפטית המשרתת בצורה הטובה ביותר את צרכיו ובמסגרתה צפוי/ה בן/בת הזוג להגיע להישגים טובים יותר.

יצוין, כי כאשר בן זוג הקדים והגיש תביעה לערכאה המשפטית שבחר, הוא רכש סמכות ייחודית ובין הזוג השני מנוע מלהגיש תביעה בעניין זהה לערכאה משפטית אחרת. .

טול למשל מקרה בו הבעל הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני וכרך לתביעה זו את עניין המשמורת ו/או המזונות. האשה לא תוכל להגיש מטעמה תביעות בעניינים אלה בבית המשפט לענייני משפחה ובכך, יתכן, והבעל יזכה ביתרון על פניה בכך שבחר את הערכאה המתאימה יותר עבורו.

בהקשר זה יובהר, כי ישנם מקרים בהם על אף שבן זוג הקדים והגיש תביעה לערכאה המשפטית שבחר, תישלל הסמכות מאותה ערכאה.

למשל, מקרה בו הבעל כרך לתביעת הגירושין שהגיש לבית הדין הרבני, תביעה בעניין נוסף ולגביה נטענה טענה כי הכריכה אינה כנה. במקרה מעין זה, ייתכן ובית המשפט לענייני משפחה יקבע כי למרות שהתביעה נכרכה לתביעת הגירושין, הסמכות נתונה לבית המשפט לענייני משפחה ולא לבית הדין.

לאור מרקם היחסים העדין שסקרנו לעיל, חשוב לבן הזוג המבקש לשים קץ לנישואיו, לתכנן את צעדיו בקפידה, לבדוק מהי הערכאה המשפטית המשרתת בצורה הטובה ביותר את מטרותיו ולהקדים ולהגיש את התביעה על מנת לרכוש סמכות בערכאה שמועדפת עליו.

אם כן, מהי הערכאה המשפטית העדיפה?

הדעה הרווחת המבוססת על פסיקת בתי הדין הרבני ובתי המשפט לענייני משפחה היא כי בית הדין הרבני טוב יותר עבור הגבר, ובית המשפט לענייני משפחה טוב יותר עבור האישה.

ברם, במקרים מסוימים, יכול ודווקא הדין הדתי יקנה לאישה יתרונות שלא תוכל לקבל בבית המשפט לענייני משפחה, כגון, זכות "מדור ספציפי" שהיא הזכות לגור במקום המגורים הנוכחי בו היא מתגוררת.

לעומת זאת, בדרך כלל, קיימת עדיפות לאישה להגיש את תביעת המזונות לבית המשפט לענייני משפחה שכן הסיכוי כי יפסקו לחובת הבעל תשלומי מזונות גבוהים יותר, גדול יותר.

לפיכך, כאשר בן או בת זוג החליטו שאין מנוס מגירושין, חשוב מאוד מבחינתם לקבל יעוץ משפטי מתאים על מנת שיוכלו לזכות בנקודת פתיחה טובה יותר טרם ההליך המשפטי ויגבירו את הסיכויים להגיע לתוצאות משפטיות טובות יותר מבחינתם ע"י רכישת סמכות בערכאה הטובה יותר עבורם.

השתהות ממושכת מצד בן או בת זוג או בחירה שגויה בערכאה המשפטית עלולים לעלות ביוקר מבחינתם.


המידע המשפטי המוגש נערך ע"י עו"ד אלי מלול ומהווה מידע כללי בלבד. השימוש במידע, כאמור, אינו מהווה תחליף לקבלת חוות דעת ו/או יעוץ ו/או ייעוץ משפטי. משרד מלול, בוקובזה ושות’ ו/או מי מטעמם אינם אחראים בצורה כלשהי, ישירה או עקיפה לתוצאות הנובעות משימוש הקוראים במידע משפטי ו/או אחר שניתן באתר ו/או מאמר זה.