ידועים בציבור

זמן רב ושנים רבות חלפו טרם הכיר הדין והפסיקה הישראלי בצורות חיים משותפים נוספות מעבר לצורת האיחוד הרווחת באמצעות נישואין.

כיום, הגיעה ההכרה במושג "ידועים בציבור" ואף הושווה מעמד זוגות הומוסקסואלים ולסביות למעמד של ידועים בציבור.

בימים אלה, ניתן למצוא זוגות רבים אשר בחרו בדרך חיים משותפים ללא נישואין, כאשר זוגות אלה מקיימים אורח חיים המקביל לחיי נישואין לכל דבר ועניין ובכלל זה, הבאת ילדים לעולם וגידולם, צבירת רכוש משותף ועוד.

התייחסות בדין לעניינם של ידועים בציבור ניתן למצוא בסעיף 55 לחוק הירושה התשכ"ה – 1965 הקובע כדלקמן:

"איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש שציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת בצוואה שהשאיר המוריש".

מסעיף זה ניתן ללמוד כי הזכות לרשת בן או בת זוג במקרה בו בני זוג אינם נשואים זה לזה נגזרת מקיומן של שלושה יסודות: 1) קיום חיי משפחה; 2) חיים משותפים במשק בית משותף; 3) בשעת מותו של אחד מבני הזוג לא היה בן הזוג השני נשוי לאדם אחר.

הלכה למעשה, סעיף זה משווה את מעמדם של ידועים בציבור למעמדם של בני זוג נשואים.

יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי לא כל בני זוג החיים יחד מנהלים משק בית משותף יחשבו כ"ידועים בציבור", אלא, רק זוג המנהל חיים המקבילים לחיי נישואין, אשר ההבחנה ביניהם לבין חיי נישואין הנה אך בהעדרה של טבעת נישואין ורישום פורמאלי, יכול להיחשב כידועים בציבור.

כעולה מפסיקת בתי המשפט בעניין ידועים בציבור, נקבע כי יש צורך בהתקיימות שני תנאים מצטברים:

התנאי הראשון: ניהול מערכת חיים משותפים ואינטימיים המקבילה למערכת חיי נישואים רגילה כאשר העיקר הוא כי ממערכת חיים משותפת זו ניתן ללמוד כי אין המדובר במערכת זוגיות חולפת אלא כי בני הזוג גמרו אומר לקשור חייהם יחד.

התנאי השני: ניהול משק בית משותף על כל המשתמע מכך, קרי, חלוקת הוצאות הבית והחיים המשותפים, חשבון בנק משותף וכיוצ"ב, כאשר הדגש הוא בחירה בניהול משק בית משותף לא מתוך העדפה ו/או נוחות כלכלית אלא מתוך ראיה בחיים המשותפים ככאלה.

ככלל, לא נקבע בפסיקה פרק זמן מוגדר של חיים משותפים אשר לפיו יקבע באם מדובר בידועים בציבור אם לאו, ובעניין זה קביעת בית המשפט תהיה בכל מקרה ומקרה לגופו, בהתאם לנסיבותיו.

גם לאחר שבני זוג הוכרו כידועים בציבור, עדיין אין הדבר מלמד על כוונה הדדית לשתף האחד את השני ברכוש שצבר כל אחד מהם. אי לכך, היה ואחד מבני הזוג מבקש לתבוע את בן או בת הזוג לשיתוף בנכסים נטל ההוכחה רובץ לפתחו ועליו להוכיח כי כוונת בני הזוג הייתה לשיתוף כלכלי רכושי מעבר למימון החיים המשותפים והוצאות משק הבית המשותף.

בין הדרכים להוכחת כוונה זו, יש להוכיח כי בני הזוג עשו מאמץ משותף לצבירת הרכוש המשותף וכאשר לאחד מבני הזוג נכסים עסקים, אזי, בשונה מזוגות נשואים שאז רואים גם ברכוש העסקי חלק מהרכוש שצברו בני הזוג במשותף, אצל ידועים בציבור, יש צורך להוכיח כי היה רצון של בני הזוג לחלוק ביניהם גם ברכוש העסקי ואין די בחזקת השיתוף לבדה.

אשר לזכויות הפנסיוניות שנצברו לטובת בו או בת הזוג, נקבע בפסיקה כי אם בני הזוג חיו יחד את התקופה שנקבעה בתקנון קופת הגמל כתקופה הנדרשת להגדרת חייהם כחייהם משותפים, אזי הידועה בציבור תקבל את הזכויות הפנסיוניות של המנוח.

מאחר וחובת מזונות אישה ו/או ילדים מקורן בדין העברי, נשאלת השאלה כיצד מוסדר עניין זה במקרה של ידועים בציבור. עניין זה הובא לדיון ובית המשפט העליון קבע כי ניתן לחייב במזונות "אזרחיים" במקרה נישואים אזרחיים או ידועים בציבור וזאת מכח עיקרון תום הלב.

חשוב לציין כי הדרך הטובה ביותר להסדיר את מערכת היחסים בין ידועים בציבור וזאת כאשר הצדדים רוצים להגדיר ו/או לשמור על הרכוש שצבר הוא בעריכת הסכם ממון, אשר יגדיר ויבהיר את רצון הצדדים כפי שהם רואים זאת במסגרת חייהם המשותפים וחשוב לא פחות יגדיר את אופן סיום הקשר, אם וכאשר יסתיים ויש בו למנוע עגמת נפש וחיכוכים מיותרים בין בני הזוג.

מאמר זה נערך ע"י עו"ד אלי מלול. המידע המשפטי המוגש, מהווה מידע כללי בלבד. השימוש במידע אינו מהווה תחליף לקבלת חוות דעת ו/או יעוץ ו/או ייעוץ משפטי. העורך אינו אחראי בצורה כלשהי, ישירה או עקיפה לתוצאות הנובעות משימוש הקוראים במידע משפטי זה.