רשלנות רפואית - כמה שווה התביעה שלי?


כמה באמת שווה תביעה ברשלנות רפואית - זוהי שאלה שמטרידה הרבה פונים, שאלה שמכתיבה את הנכונות של התובע להגיע לפשרות עם המזיק או לחילופין להגיע לדיוני הוכחות בתיקי רשלנות רפואית. מטרת רשימה זאת היא להבהיר את כללי המשחק לפיהם נקבעים הפיצויים בישראל בתביעות רשלנות רפואית.

רבות דובר על מספר עורכי הדין בישראל ועל ההשלכות שיש לנתון זה על פרנסתם ועל שיטות עבודתם של עורכי הדין.

ככל שתחרות היא בדרך כלל בריאה ויוצרת ללקוח הסופי הזדמנויות שלא היו מתקיימות בשוק מונופוליסטי, עדיין תחרות פרועה בשוק בו ללקוח אין הבנה, עלולה ליצור עגמת נפש ואף להביא לניהול לא נכון של תביעה או גרוע מכך, לדחיית התביעה.

מבחינה נזיקית, מותו של אדם א' איננו דומה למותו של אדם ב' שנתוניו שונים. רוצה לומר, למוות כשלעצמו, אין מחיר קבוע בנזיקין, ודבר זה בדרך כלל קשה למי שאיננו עוסק בתחום הנזיקין.

האדם הסביר, שיודע כי אדם הוא אדם באשר נברא בצלם, סבור כי לקיחת חיים ברשלנות - יש לה מחיר כלכלי, מבלי קשר לשאלה אם מדובר בקשיש או בילד, בעשיר או בדל, במי שעובד לפרנסתו או במי שאיננו מתפרנס וכן הלאה. לצערי הרב, 'מחיר' חיי אדם איננו בבחינת ערך קבוע, ולכל המשתנים שפורטו לעיל (ולמשתנים נוספים) יש חשיבות רבה בהערכת סכום הפיצויים של תביעות נזיקיות.

הכלל הגדול בנזיקין קובע כי מטרת הפיצויים הכספיים היא להחזיר את הניזוק למצב בו הוא היה, כאילו לא נגרם לו הנזק. ברור שמדובר בפיקציה כי את המצב אי אפשר באמת להחזיר לאחור (לדוגמה, כאשר מדובר על קבלת פיצוי לאדם שרגלו הלא נכונה נכרתה ברשלנות רפואית), אבל בעולם המשפט יש הרבה פיקציות כאלה. למשל, הפיקציה של חברה בעירבון מוגבל (חברה בע"מ) - שיש לה אישיות משפטית נפרדת מבעליה.

ברור, כי כל כסף שבעולם לא יוכל להחזיר לחיים את מי שנפטר בגין רשלנות רפואית. יחד עם זאת, מטרת הפיצויים, היא לתת פיצוי לעיזבון הנפטר שישקף את יכולתו הכלכלית של הנפטר לו היה ממשיך לחיות את חייו המלאים, וכמו כן לתת לעיזבון פיצוי בגין קיצור חייו של המנוח  ובגין הכאב והסבל שחווה במעשה הרשלני.

חשוב להדגיש; לפי האקסיומה הנזיקית, אדם לא יכול לצאת מורווח ממעשה נזיקי שנגרם לו, שהרי כבר אמרנו שמטרת הפיצויים היא להחזיר אותו למצב בו היה אמור להיות כאילו לא נגרם לו הנזק.

מכאן עולה, שכאשר מדובר באנשים שעברו את גיל הפרישה לגמלאות ושאינם עובדים ומשתכרים, ערך הפיצויים המגיעים בגין מותם, שונה מהותית, ממה שיקבל אדם בגיל 40 שעובד למחייתו, שהרי העובד הפסיד משכורת חודשית עד יום פרישתו, ואילו הגמלאי לא הפסיד משכורת חודשית. זאת ועוד, גם לגובה השכר החודשי יש חשיבות רבה, מאותה סיבה.

הבדלים נוספים בסכומים שיתקבלו מתביעה נזיקית קשורים למצבו המשפחתי של התובע, מקצועו של התובע, אחוזי הנכות שיקבעו לו על ידי מומחה רפואי וסוג האיבר הנפגע מבחינתו של התובע הספציפי. כך למשל, לא דין אצבע שמאל של פקידה כדין אצבע שמאל של פסנתרנית במקצועה.  

ביחס לילדים;

 

לפני מספר שנים, פסק בית המשפט העליון, כי יש לפצות גם ילדים שנפטרו ממעשה נזיקי, על אובדן ההשתכרות שיכלו להשתכר-לולא מתו. היה בכך שינוי משמעותי מההלכה המשפטית שנהגה לפני כן ולפיה על קיצור חייו של ילד היו ההורים מקבלים סכום זעום שמבטא את קיצור החיים בלבד. יחד עם זאת, בית המשפט העליון, בסדרה של פסיקות מאז נפסק פסק דין מכונן זה, קבע דרך מסובכת לחישוב השתכרותו של קטין שנפטר, בגין אותן 'שנים אבודות' (ועל כך במאמר נפרד).

לאחר שראינו כי יש הבדל בין גמלאי לעובד, בין קטין לבגיר, יש להתחשב בעניין נוסף והוא הרשלנות התורמת של הנפגע. נביא כדוגמה תיק שבו נטען נגד קופת חולים על איחור באבחון של גידול ממאיר. בחלק מתיקי רשלנות רפואית שקשורים באבחון מאוחר של מחלת הסרטן, אומר הצוות למטופל להגיע לביקורת [לא תמיד המטופל מבין לאיזה צורך] והמטופל, מסיבותיו-שלו, לא מגיע לביקורת או למעקב. לימים התברר כי למטופל גידול ממאיר.

 

קופת החולים, שנתבעה על איחור רשלני באבחון המחלה הממארת,  טוענת להגנתה, כי למטופל רשלנות שתרמה לנזק, ולכן מבקשת לנכות מהפיצויים את אותו אחוז של רשלנות תורמת שמיוחס לתובע. גם כאן, קיימות טענות-נגד רבות מצידו של התובע ובעיקר השאלה, אם בכלל הוסברה למטופל חשיבות הביקורת והמעקב והאם הוסבר לו מצבו או החשד הקליני של הרופא, או שמא סתם זומן מבלי שהבין את המצב לאשורו. גם על כך יורחב בעתיד.

חשיבות רבה נודעת לשיעור הנכות שנגרמה לניזוק כתוצאה מהרשלנות. נכות זאת היא הבסיס העיקרי לחישוב גובה הפיצויים, אך מפאת המורכבות הרפואית והמשפטית שלה, נדון בסוגיה זאת בנפרד, בעתיד.

אחרון חביב - ניכויים:

 

חלק מהניזוקים ברשלנות רפואית, פונים למוסד לביטוח לאומי או למיטיבים אחרים, ומקבלים תשלומים בגין נכותם שנגרמה מהרשלנות. על פי הדין בישראל, לא ייתכן מצב בו אדם שניזוק מקבל כפל-פיצויים [גם מהצוות הרפואי שהתרשל, וגם מהמוסד לביטוח לאומי למשל]. בשיטה המשפטית בישראל הצוות הרפואי שחויב ברשלנות רפואית, ישלם את מלוא-הנזק שגרם, אך יחסיר מהסכום של הנזק המלא את מה שהניזוק [התובע] כבר מקבל ו/או יקבל בעתיד מהמוסד לביטוח לאומי. כך יוצא, לצורך הדוגמה, שאם הנזק הוא 1 מיליון ₪, אבל הניזוק מקבל ויקבל מהמוסד לביטוח לאומי רבע מיליון ₪ - סך הפיצויים שתשלם קופת חולים עומד על 750,000 ₪ בלבד.

סוף דבר;

 

מטרת רשימה זו היא להבהיר כי לצורך הערכה אמיתית של גובה הפיצויים הראוי בתביעות רשלנות רפואית נדרשת הבנה בנסיבותיו הכוללות של הניזוק ושל נכותו, ולכן אל לאנשים להתפתות למי שמבטיח להם 'כסף גדול' לפני שבדקו את רכיבי הפיצויים ולפני שבדקו אם המבטיח אכן מסוגל לעמוד בהבטחתו, או שמא ההבטחה נועדה רק ללכוד לקוחות שלא מבינים את כללי המשחק. כמו כן חשוב לדעת להעריך את הגודל הריאלי של תביעת רשלנות רפואית על מנת לדעת אם להסכים לפשרה או לסרב לה. 

פשרה היא תמיד מצב בו התובע מקבל פחות כסף (ממלוא נזקו) , אבל מהר יותר וללא שהוא נדרש לקיים דיון הוכחות - כלומר ללא סיכון שתביעתו תידחה. יחד עם זאת, אין דין פשרה שבה התובע מקבל 40% ממלוא הנזק שלו, דומה לפשרה שבה יקבל 70% ממלוא הנזק שלו - אבל על מנת לדעת אם להסכים לפשרה או לסרב - יש צורך לדעת להעריך נכון את שוויה של התביעה.